דוח המשרד להגנת הסביבה מגלה: הפחתה של 100%-95% בהזרמת מזהמים שונים לים בשני העשורים האחרונים – הים שלנו נקי יותר

השר להגנת הסביבה, ח”כ זאב אלקין: ״הנתונים העולים מדוח הפחתת המזהמים בים התיכון מראים כי מדיניות שמירת הסביבה החופית שאנו מובילים הוכיחה את עצמה והובילה לירידה דרמטית של מעל 95% מכלל המזהמים המוזרמים לים התיכון. ירידה משמעותית זו הושגה בעקבות רגולציה נכונה ופעילות כוללת של היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה ואנו מברכים על כך״.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏דוח היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה חושף כי בעשרים השנה האחרונות הופחת העומס וריכוז המזהמים שהוזרמו לים התיכון ב-95% עד 100% – מהפכה סביבתית חסרת תקדים. זאת, למרות שמספר בעלי ההיתרים גדל בתקופה זו. הדוח של המשרד המפורסם היום (ג’) בחן את מאזן המזהמים שהוזרמו לים משנת 1998 ועד 2017.

השיפור הדרסטי נובע גם מהפסקת ההזרמה לים בפברואר 2017 של בוצת השפד”ן (מכון לטיהור שפכי גוש דן), אשר הייתה המזהמת העיקרית והגדולה ביותר בים התיכון לאורך השנים – וגם מהפסקת הזרמת השפכים וקולחי מכוני טיהור השפכים בעכו ובנהריה. כמו-כן, הושגה הפחתה כתוצאה משיפור משמעותי באיכות השפכים, הקולחים, התמלחות ומצמצום הספיקות המוזרמות לים.

תוצאות אלה הושגו משילוב של מערכת רגולטורית, לצד הגברת הפיקוח והאכיפה. בשנים האחרונות, המשרד להגנת הסביבה הטיל שורה של עיצומים כספיים משמעותיים על תאגידים גדולים שזיהמו, לרבות תנובה, פז בתי זיקוק אשדוד ונמל אשדוד, והדבר הוסיף להרתעה מפני זיהומים סביבתיים.

לאחר הפסקת הזרמת השפד”ן, מקורות הזיהום הגדולים ביותר בים התיכון הם כיום: מסופי פינוי תמלחות – רותם שבשפד”ן ומתקן אל”א שבעכו; מתקני התפלת מי ים; טיוב בארות; ופעילות קידוחים והפקת גז.

הדוח נכתב על-ידי ספאא חלבי סאלח וד”ר אילן מלסטר מהיחידה הימית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

דוגמאות להפחתת עומסים של כלל המקורות שהוזרמו לים התיכון מ-1998 ל-2017:

1. שמן מינרלי: הפחתה של 99.6% מ-1,200 טון לשנה ל-5.2 טון.
2. אמוניה: הפחתה של 98.3%, מ-2,483 טון לשנה ל-41.7 טון (עבור מדד זה, בוצת השפד”ן לא הייתה גורם בולט).
3. מתכות כבדות: הפחתה של 99%, מ-207,588 ק”ג לשנה ל-2,017 ק”ג, כאשר בוצת השפד”ן היוותה גורם זיהום עיקרי עד 2016. עוד עולה מהנתונים שמפעלי הקישון היוו זיהום קשה במתכות בשנות ה-90 אך הודות לטיפולים הפחיתו באופן משמעותי את הזיהום במתכות כבדות.
4. זרחן כללי: הפחתה של 96.15%, מ-5,269 טון לשנה ל-203 טון.
5. חומר אורגני (צריכת חמצן כימית: צח”ב): הפחתה של 97% מ-30,861 טון לשנה ל-926 טון.
6. מוצקים מרחפים (TSS): הפחתה של 98.2%, מ-68,935 טון לשנה ל-1,235 טון.

ים המלח: מהממצאים עולה כי היקף הזיהום קטן משמעותית מזה שמוזרם לים התיכון. גם בנוגע לים זה נמשכה מגמת ההפחתה בריכוזי המזהמים ביחס של פי 10 במדד מזהמים מרחפים (TSS) בין שנת 2000 לשנת 2017 (מ-3,020 טון מוצקים מרחפים לשנה ל-310 טון מוצקים מרחפים לשנה בהתאמה).

יש 25 בעלי היתר הזרמה לים המלח: מפעלי ים המלח, חברת הברום-סדום, מפעל המגנזיום, מועצה אזורית תמר (מי תהום), החברה הממשלתית להגנות ים המלח (מי תהום), מועצה אזורית תמר – מט”ש עין בוקק, מקסימה ומלונות ים המלח (16 מלונות). בנוסף, חברת הברום (אתר פריקלאס) וחיפה כימיקלים דרום הממוקמים במישור רותם ומזרימים אל ים המלח באמצעות צינור יבשתי עד לתעלת שפכי מפעל הברום.

ים סוף: יש 9 גופים בעלי היתר הזרמה לים, אשר מזרימים לים סוף. מהממצאים עולה כי מתקן מקורות-סבחה הנו המזהם הגדול בניטראט (73.1% מתוך 20 טון לשנה); מלון “יו סוויטס” מהווה מזהם משמעותי בחנקן כללי (26.3% מתוך 24.4 טון לשנה); מכון ערדג הוא המזהם הגדול באמוניה (91.6% מתוך 1.79 טון לשנה) ובעל הספיקה הגדולה ביותר שמוזרמת לים סוף (33% מתוך 12.7 מלמ”ק לשנה); והמכון ל”חקר ימים ואגמים” הוא המזהם הגדול בחומר אורגני (46.9% מתוך 7.06 טון לשנה). הזרמת שפכים לים נחשבת לגורם העיקרי לזיהום הים בכלל ובים התיכון בפרט.