מערכת מפגש הדייגים כמו כן, קובע התיקון כי דקר הסלעים יוגדר כמין מוגן בהוראת שעה לשנה. דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים באמצעות רובה תת מימי
החלטת השרה התקבלה לאחר בחינת עומק של הנושא, וכן התייעצות עם הציבור, דייגים, בעלי עניין ומומחים, גורמי ממשלה הנוגעים בדבר ואנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. מטרת התיקון היא לשמור על אוכלוסיית הדקרים ולמנוע את המשך התדרדרותם, תוך פגיעה מינימלית בחופש העיסוק של הדייגים המסחריים שזו פרנסתם.
לפי ההחלטה, דקר אלכסנדרוני יתווסף כמין מוגן לרשימת המינים ודקר הסלעים יתווסף כמין מוגן בהוראת שעה לשנה. במקביל, יימשך ביצוע סקרי דגים שיסייעו לגבש מידע ונתונים שיאפשרו החלטה מושכלת לקראת תום הוראת השעה.
לעניין דקר הסלעים, האכרזה תלווה בהוצאת היתר כללי מטעם מנהל רשות הטבע והגנים לעניין לכידה אגבית ומכירה של דקרי סלעים שיילכדו בדיג מסחרי לא סלקטיבי (בשיטות רשת עמידה ומערכי קרסים). דקרי סלעים שיעלו ברשת הדייגים ואין היתכנות להחזירם למים, יוכלו להימכר, על-מנת שלא לפגוע בפרנסת הדייגים. בכל מקרה לא יותר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים ברובה לדיג תת ימי.
דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים הם שני מיני מפתח בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים בכך שהם מווסתים את אוכלוסיית הדגים שהם טורפים. בנוסף, בחופי ישראל אירעה פלישה של דגים שבהיעדר ויסות יעיל של אוכלוסייתם, מחסלים את מלאי האצות על הסלעים התת-ימיים. אצות אלה מהוות מזון ומסתור למינים אחרים שנפגעו כתוצאה מהיעלמות האצות.
הרחבה ורקע:
ברשימה הסופית שפורסמה בדצמבר 2019, לא נכללו בים התיכון דגי דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני. בחודש מאי 2020 נכנסה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה. לצורך גיבוש עמדתה בסוגיה זו של הוספת הדקרים לרשימה, השרה ביקשה לקבל את החומרים המקצועיים שהונחו בפני השר להגנת הסביבה הקודם, עת קיבל את החלטתו לא לכלול את דקר הסלעים באכרזה ולא להכניסו לרשימת ערכי הטבע המוגנים וכן עדכון על מצבם של הדגים במערכת האקולוגית.
לאור הבדיקה, השרה החליטה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בגישת הזהירות המונעת שתבטיח ברמת ודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים, מאשר גישה מקילה שנושאת סיכון רב יותר ועשויה להביא, בסופו של יום, להכחדתו של אותו ערך טבע. בהתאם לעיקרון זה, ולאחר התייעצות שביצע המשרד להגנת הסביבה עם רשות הטבע והגנים, החליטה השרה לבחון באופן נקודתי הכרזה על שני ערכי הטבע – דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני.
לאחר עיון ראשוני בחומר ומספר בירורים עלה, כי ייתכן שחלו בשטח תמורות מסוימות מאז התקבלה החלטת השר הקודם, הן ביחס לדקר הסלעים והן ביחס לדקר אלכסנדרוני.
להשלמת המידע ולאור מורכבות הנושא, ערכה השרה הליך של שיתוף הציבור שבו אפשרה השרה לציבור לשלוח הערות בכתב ולאחר מכן להשמיע עמדות בנדון במתכונת של פרסום בפומבי. בכנס שקיימה בראשותה השתתפו מאות אנשים ובעלי עניין, והועלו בו עמדות שונות בעד ונגד הוספת מיני הדקרים.
בהמשך לכנס, קיימה השרה ישיבות בנושא בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים וכן עם פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות שבהן נדונו חלופות שונות העומדות על הפרק בנושא. זאת, במטרה להגיע לנוסחה שתאזן בין כלל השיקולים שצפו במסגרת ההליך הסדור.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: “ההחלטה שהגעתי אליה לכלול את מיני הדקר כמינים מוגנים, מכירה בתרומתם של דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני למערכת האקולוגית הימית של ישראל. התיקון לחוק יסייע למניעת המשך הפגיעה במינים המוגנים, ויקנה יציבות למערכת האקולוגית. כל זאת, מבלי לפגוע בחופש העיסוק של הדייגים”.
יפה מאד היחס לגבי דגים מוגנים וכל המערכת האקולוגית ונוסף על כך דג מיסוג הדקר המכונה לוקוס אך מה מותר ומה אסור לא ברור וקשה להבנה .היה אפשר לשנות הדיג הזה בהיקף ובגודל ובעונה ובעומקים וכך היתה נישמרת הדגה ביכללותה ולכל פירטי האקולוגיה הימית לפחות ניסיון במשך שנה תודה בכל זאת ובהצלחה לכולנו
ממש מצחיק.נותנים לדייגים המסחרים עם הסירות לקרוע את הים ואז הדייג הקטן עם הרובה שרוצה לחזור לבית עם 2 דגים מונעים את זה ממנו .ממש מדינת חלם