תחרות הדייג בצרפת - יומן מסע

כשהוזמנתי להשתתף בתחרות ברקודה טור בישראל לא דמיינתי שהמזל יוביל אותי לאחת החוויות העוצמתיות שחוויתי בתחום הדייג בשנים האחרונות .הכל מתחיל בהזמנה טלפונית מחבר יקר שהציע לי לקחת חלק בצוות הסירה בתחרות ברקודה טור שהתקיימה בהרצליה . התחרות מיועדת לבעלי סירה מסוג ברקודה מבית בנאטו . בניהול וארגון של חברת סואל יאכטינג .סירת דייג מרשימה שמאובזרת בכל מה שצריך דייג .

הפרס הראשון בתחרות הישראלית הוביל אותנו לסבב העולמי שמתקיים בצרפת עם 92 משלחות / קבוצות .ומאות משתתפים ממספר מדינות .

“רובוי” ובשמו הפרטי אלי , שאירגן את התחרות בישראל המשיך לפנק אותנו גם בארגון למופת של כל המסע בצרפת ,כרטיסי טיסה. מלון. סירה וציוד הדייג . היחס החם הסימפטיות לאורך כל הדרך עם דאגה לכל פרט קטן רק הוכיח כי מדובר באיש שרות מעולה . וכי הלקוחות שלו בהחלט זכו לאחד מהאנשים היותר נחמדים ושרותיים שאני מכיר .

נחתנו בנאנט ומשם כשעה וחצי ברכב לנמל קרוסיטי

הגענו בשעת לילה מאוחרת , מזג האוויר שלא דמה למזג אוויר האביבי שעזבו בארץ היכה בנו , רוח קרה וחושך מוחלט שלא ממש נתן להבין איפה אנחנו . מצאנו את עצמינו מגששים באפלה לעבר החדר בקומפלקס של מספר חדרי אבן עם פיאצה קטנה באמצע .

רק בבוקר הצלחנו להבין לאן הגענו . השמש מחייכת ממרום והצבע הירוק זהר מכל עבר .בתי אבן ציוריים הסובבים גני ירק ,מפרץ כחול של אגמים וחוף ים משכר ,ריח האצות באוויר הכניס בי שוב את ההרגשה המיוחדת של אווירת הדייג .

ירדתי אל עבר הנמל, קונדיטוריה קטנה פינקה אותי בקפה וקרואסון בעוד אני מתפעל מסימני הגאות והשפל המצויים בדפנות רציפי המרינה .

כבר בשעת הצהריים הגענו לקבל את ציוד הדייג .הסירה , את חוברת ההוראות ולוז האירוע.

פרצופים רבים משלל מדינות התגלו מול מסכי הענק המשדרים תמונות מהתחרות של שנה שעברה

ברז הבירה נפתח לטובת הקהל. צלחות ענק של צדפות , מטבלים , בקבוקי יין ,שרימפסים. חמאה ולחם סימלו את ערב הפתיחה של התחרות .

קיבלנו הסבר על מה צופן לנו המחר וחולקנו ל 2 קבוצות .הקבוצה שלנו תוזמנה למקצה של אחר הצהריים מה שהשאיר לנו בוקר פנוי לאסוף קצת מודיעין דייג על האזור .

נסענו לעיר הסמוכה לאחת מחנויות הדייג המקומיות לשאול הכצעקתה . המוכר שעזר לנו עם נקודות דייג והסבר על דג המטרה היה פלח האינפורמציה הראשונית שקיבלנו . דג המטרה היה לברק . דג פחות מוכר לדייג סירה בארץ וסגנון הדייג היה די זר לנו .

“משה” הצעיר שבחבורה כבר הסתער על קיר הדמויים ואבי המבוגר האחראי מנסה לסמן את נקודות הדייג במכשיר הסלולרי .ולקבל עוד פיסת אינפורמציה שאולי תעזור לנו בעוד מספר שעות .

היציאה לים לא איחרה להגיע ..שעת צהריים מאוחרת ,הסירה שלנו דוהרת לעבר נקודת הזינוק עשרות סירות נוהמות עם מנועי הסוזוקי 250 הכפולים והים השקט נראה כמו הפלישה לנורמנדי.

החכות שלנו מחומשות במיטב הדמויים ואנו ממתינים כבר בקוצר רוח להטיל אותם למים . לא עברו דקות וכלנו תפסנו דגים ….אבל לא את דג המטרה . הלברק. אבי שהצליח להבין משהו שאנחנו אולי לא. תפס לברק בגודל של 38 ס”ממה שאומר שהדג הזה לא יקבל ציון. החוק אומר שרק מ 42 ס”מ ניתן להתחיל לקבל ניקוד .

הזמן עובר ושעון החול מתחיל לא להיות איתנו …עד שאבי שוב קיבל משיכת חוט שלא השתמעה לשתי פנים ….

מלחמה קצרה מול סלע נשתף בגלים. קצף מכל עבר ולברק של 66 ס”מ מזכה אותנו ב 66 נקודות וחשוב מכך בשמחה וצהלה שלא נשמעה מאז שמכבי תל אביב לקחה את גביע אירופה .

חזרנו לנמל כל כך גאים ..ישראל על המפה .. הדג הזה דירג אותנו במקום ה 8 בטבלה של המקצה ובמקום 15 מתוך 92 הנבחרות .

את ההצלחה של יום האתמול לא הצלחנו לשחזר במקצה הבוקר למרות המוטיבציה הענקית והאופטימיות של מקצה הערב .

יציאה לים עם שחר . שקט פסטורלי עם ים נמוך שמזכיר את הכנרת בשעות הזריחה

המנועים עדיין מגרגרים בהילוך סרק ואנחנו עוד חצי ישנוניים משעות שינה לא מרובות .

היום עובר והצוות ממשיך להטיל את החכות למים ללא הפסק .

אך לצערי היום הזה החזיר אותנו לנמל ללא שלל ועם 0 נקודות

מה שהוריד אותנו בדירוג הכללי למקום 26 בצבירת הנקודות הסופית .

האכזבה הייתה ניכרת , הראש חושב על מה לא הלך .מה יה צריך לשנות

והאם מדובר בסתם חוסר מזל או באסטרטגיה כושלת .

שעת הערב הפעם הייתה חופשית וניצול הזמן הפנוי הוליך אותנו לפרק את היגון

באוכל צרפתי מנחם . מסעדת נמל חביבה ומזמינה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות.

שולחן פינתי עם כסאות עץ . חמימות בלתי מוסברת מול הקור והרוח שהשתוללה בחוץ .

מנות מדהימות זרמו לשולחן וחוויה גסטרונומית בלבלה אותנו .

קרם הבורלה היה אגדי . ולא נפל בכל שאר המנות שהוגשו בטוב טעם .

שבעים ומאושרים חזרנו לבית האבן .שם ליד הפיאצה הקטנה . חושבים על יום המחר .

הגמר והמקצה האחרון שינעל את התחרות הזאת .

הבוקר עלה. הפעם היה זמן לישון . המקצה שלנו יוצא רק בצהריים .

הבוקר נמשך בעצלתיים ונתן לנו זמן להתאושש מהתבוסה והבירה של יום אתמול

החכות מוכנות וההזדמנות הנוספת לדוג באזור הזה רוממה אתנו כילד שממתין לגלידה

שוב אנו דוהרים אל הים הפתוח , כבר מרגישים חלק מהפסטיבל . יודעים דבר או שתיים על הדייג הזה, ומתפללים כי האזור יעשה עמנו חסד וישחרר איזה לברק כדי לאזן את המיקום בטלת הניקוד הכללי.

הסירה שהפליגה כבר כחצי שעה במהירות של 27 קשרים מתמקמת מול סלע אטרקטיבי