מומחים מעריכים כי העלייה המהירה והעקבית בטמפרטורת פני הים ותחרות עם מינים פולשים גורמות להיעלמותם של בעלי חיים שבעבר היו נפוצים – בהם קיפודי ים, צדפות וחלזונות
ארגמנית סמוקת פה, ב-2014 צילום:ד”ר גיל רילוב
מיני בעלי חיים ימיים רבים, בהם קיפודי ים, צדפות וחלזונות, הולכים ונעלמים מהשוניות ליד חופי ישראל. מומחים מעריכים כי הדבר נובע משינויי אקלים שהביאו לעלייה בטמפרטורת פני הים, ומתחרות עם מינים פולשים שהגיעו מים סוף דרך תעלת סואץ.
את הממצאים על מצב מיני בעלי החיים ריכז ד”ר גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים, והם התפרסמו באחרונה בכתב העת Scientific Reports. רילוב התבסס על סקרים שערך בעצמו, ממצאים של מדענים נוספים והתייעצויות עם מומחים. כמו כן, רילוב ערך השוואה לנתונים על שכיחות בעלי חיים שנאספו בעבר ומידת שכיחותם באזורים אחרים של הים התיכון.
המינים שנעלמים נמצאים, בין השאר, על משטחים סלעיים בקו החוף, הנקראים טבלאות גידוד. מתוך 59 מיני רכיכות — חלזונות וצדפות — שבעבר היו נפוצות בשוניות הים התיכון, 38 מינים לא נמצאו כלל בשנים האחרונות. כמו כן, אוכלוסיותיהם של שני מיני קיפודים ושני מיני חלזונות שהיו שכיחים מאוד בעבר נעלמו כמעט לחלוטין. בעוד שכיחות המינים המקומיים הולכת ויורדת, ניתן למצוא יותר מינים מים סוף שהגיעו לים התיכון דרך תעלת סואץ, ולפי הערכות דוחקים מינים מקומיים. באזורים סלעיים, פחות מ–2% מהצדפות והחלזונות שנספרו בסקרים אחרונים היו ממינים מקומיים.
החילזון מהמין ארגמנית סמוקת פה ידוע בכך ששימש עוד בתקופת המקרא מקור להפקת צבע הארגמן. בין השנים 2009–2015 לא היה ניתן למצוא אותו כלל בשמורה הימית של אכזיב וסביבותיה, אזור בו היה נפוץ במיוחד שני עשורים קודם לכן. בשבע השנים האחרונות לא נמצא אף פרט חי של הארגמנית בכל חופי ישראל. באזור שהיה מחוץ לתחום הסקר, סמוך לעכו, נמצאו שלושה פרטים — אבל גם אוכלוסייה זו נכחדה מאז. מין זה לא נמצא בשנים האחרונות גם בכרתים וקפריסין, אבל אותר ליד נאפולי.
קיפוד ים סגול נמצא לפני 40 שנה בשמורת אכזיב בצפיפות של 12 פרטים למטר רבוע. בסקרים שנערכו בין השנים 2010–2015 נמצא רק פרט אחד בתחום הסקר, ומספר פרטים בודדים נמצאו באזור חיפה. באותן שנים אותר קיפודן שחור רק במקרה אחד, על אף שבעבר היה נפוץ יותר.
אחד המינים החשובים ביותר במערכת האקולוגית של טבלאות הגידוד ליד החופים הוא החילזון מהמין צינורן בונה, שבעבר היה נפוץ ביותר ובשנים האחרונות נעלם כמעט לחלוטין לאורך החוף. בתחילת שנות ה–90 הוא תועד באתרים בודדים על ידי חוקרת הים ד”ר בלה גליל, ומאז נעלם גם בהם.
רילוב מציין שההמחשה הטובה ביותר להיעלמותו היא בשמורת דור־הבונים, שבה תועדו לפני שני עשורים חלזונות על 40% מהכרכוב (בליטה, צ”ר) בשולי טבלת הגידוד. החלזונות מפרישים ריר המכיל גיר וממנו נבנה הכרכוב של טבלת הגידוד, אבל בשנים האחרונות לא נמצא אף חלזון חי. עם זאת, בקפריסין ובכרתים עדיין אפשר למצוא אוכלוסיות גדולות יחסית במספר אתרים.
רילוב סבור שהרס בית הגידול וזיהום אינם הגורמים העיקריים לכך. פלישת מינים זרים יכולה להסביר את היעלמות חלק מהמינים, אבל לא את זו של הצינורן הבונה והארגמנית סמוקת הפה, שלא נמצאים בתחרות עם מינים פולשים.
להערכתו, הידלדלות חלק מהמינים נובעת בעיקר מהעלייה המהירה בטמפרטורת הים התיכון, המתחזקת בשני העשורים האחרונים כחלק משינוי אקלים עולמי. בעשור האחרון, טמפרטורת המים בחופי הים התיכון בכל אוגוסט עברה את ה–30.5 מעלות, וחשיפה לטמפרטורות כה גבוהות מביאה למותו של הקיפודן הסגול.
לקריאת הכתבה באתר הארץ לחץ כאן