המשרד להגנת הסביבה: “התפרסם דו”ח ראשון של תוכנית הניטור הבין-לאומית בים התיכון”
ראשי»חדשות»המשרד להגנת הסביבה: “התפרסם דו”ח ראשון של תוכנית הניטור הבין-לאומית בים התיכון”
מערכת מפגש הדייגים 13 ביוני 201817:15
Views
לוגו המשרד להגנת הסביבה
במארס 2018 פורסם דו”ח של ארגון הסביבה של האו”ם UNEP בנושא מצב הים התיכון. זהו הדו”ח הראשון של תוכנית הניטור הבין-לאומית בים התיכוןIntegrated Monitoring and Assessment program (IMAP). דו”ח זה מתבסס על נתונים שנאספו בידי המדינות החתומות על אמנת ברצלונה במסגרת תוכניות ניטור לאומיות ומחקרים. עיקר המידע על מזרח הים התיכון מגיע מתוכנית הניטור הלאומית של מדינת ישראל בים התיכון. את התוכנית מיישם המכון לחקר ימים ואגמים בהנחיה ובמימון של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. התוכנית הוקמה מתוך ההבנה שהים התיכון הוא גוף מים המשותף למדינות השוכנות לחופיו, וששמירה על מצבו הסביבתי היא אינטרס משותף לכולן.
הדו”ח כולל ניתוח מידע שנאסף מכל המדינות ובו הצגת התמונה הגדולה של הים התיכון ושל מקרי בוחן מקומיים לגבי מצבו הסביבתי באתרים שונים כולל בחופי ישראל. הפרמטרים הנבדקים במסגרת הניטור הם האתגרים הסביבתיים העיקריים בים התיכון, לרבות זיהום מי הים והקרקעית, מצב מגוון המינים, פלישת מינים, פסולת ימית ופיתוח מואץ של הסביבה החופית והימית.
בדו”ח מוצגים ממצאים מדאיגים בשלל פרמטרים כגון מספר מוקדי זיהום של כספית בקרקעית ועלייה מתמדת במספר המינים הפולשים המתבססים בים התיכון שמקורם בים סוף ובתעלת סואץ. ישראל היא התחנה הראשונה שמגיעים אליה מינים פולשים מתעלת סואץ, מכאן חשיבותה בניטור הבין-לאומי של פרמטר זה בים התיכון. הופעת מין פולש בחופי ישראל צריכה להדליק נורת אזהרה לכל שאר המדינות הממוקמות במורד הזרם מחופינו. ישראל מובילה בניטור ובמחקר של נושא זה, ולא בכדי מקרה הבוחן היחיד המוצג לנושא זה הוא מחופי ישראל.
הדו”ח גם מצביע על שיפור בחלק מהפרמטרים. בישראל למשל אפשר לראות שמאז סוף שנות ה-90 ישנה מגמת ירידה בריכוזי מתכות בקרקעית וברקמות בעלי חיים (למעט בריכוזי כספית בצפון מפרץ עכו). כמו כן ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי תרכובות הבדיל הרעילות שמקורם בכלי שיט. מגמת הירידה במתכות ובתרכובות הבדיל נובעת ישירות ממדיניות סביבתית שהוגדרה באמנת ברצלונה ובה דרישות לטיפול בקולחים המוזרמים לים ממפעלים ואיסור מכירה ושימוש בצבע המכיל תרכובת בדיל לכלי שיט.
הדו”ח מצביע גם על פערי המידע הקיימים ומציע דרכים להשלימם. דוגמה ברורה לפער מידע היא המחסור בנתונים מדעיים ממדינות צפון אפריקה. פסולת ימית היא אתגר חשוב בסביבה הימית אך הניטור שלה החל רק בשנים האחרונות, ובמקצת מהמדינות לא נעשה מעולם. בישראל הוחל ניטור של פסולת ימית בשנת 2017. יצוין כי הדו”ח ראשוני וכי תוכנית הניטור עודנה בהתהוות.
הדרך לשמור על הים התיכון מתחילה באיסוף מידע לאורך זמן לגבי המפגעים המאיימים עליו. פרסום זה הוא צעד חשוב מאוד בתוכנית האו”ם לשיפור מצבו הסביבתי של הים התיכון, תוכנית שהמשרד להגנת הסביבה משתתף פעיל בה.
* יש לשמור על תרבות דיון: הערות גזעניות , פוליטיקה , קללות , השמצות אישיות , קריאה לאלימות ותכנים אלימים, קריאה למעבר על החוק, תגובה כוזבת , תכנים שיש בהם סכנה ללשון הרע או שיימינג ימחקו מיד.