ליאור גכמן: “עבר המון זמן מאז שדגנו מושטים והיה ממש כיף לחזור…”

שוב אני עולה צפונה ללא תכנון מפורט של נקודות ספציפיות ( כל הציוד לכל הסגנונות איתי ברכב חח).
מה שכן אני יודע זה שאת הבוקר אני פותח בירדן בסשן בוס ומשם השמיים הם הגבול.
מתמקם לי באחד מבתי הקפה האהובים עליי ומתמקד בשולחן 14. בניגוד לפעמים הקודמות אני שם לב שהדיג ממש נחלש בנקודה ולוקח די הרבה זמן עד שיש התעניינות מצד הדגים.למרות זאת אני מצליח לתפוס חפף יפה,ארוכת ראש עצבנית,וקרפיון מכובד שנותנים לי את מנת האדרנלין שלשמה באתי.
תוך כדי הדיג אני בקשר טלפוני עם שרה שהלכה לחפש קצת מושטים בדיג בוס בגזרה אחרת. אנחנו קובעים שנעדכן אחד את השנייה איך הולך ומי יודע,אולי ניפגש בהמשך היום.
לא עובר הרבה זמן ושרה מעדכנת אותי שהולך לה לא רע בגזרת המושטים,אני לא מבזבז זמן,מקפל את הציוד ועושה את דרכי אליה מבלי שהיא יודעת (יש לי את הקטע הזה של להפתיע אותה).
מגיע לנקודה שבו היא נמצאת והיא ישר מזהה אותי והורסת לי את גורם ההפתעה חחח.
לא נורא,העיקר שנפגשנו ואנחנו מתיישבים לדיג משותף.

הרוח בנקודה חזקה מאוד ומקשה מאוד על הדיג,אבל בכל זאת אנחנו מצליחים להוציא קצת מושטים וגם קרפיון שצץ לו במפתיע.
אני ממש מתקשה לזהות את האכילות ברוח המטורפת הזו אז אני משנה מיקום ככה שהרוח בגב שלי ולא מהצד ומכאן אני ממש מתחיל להנות מדיג פורה של מושטים יפים.
עבר המון זמן מאז שדגנו מושטים והיה ממש כיף לחזור.
תוסיפו לזה את הבונוס של לפגוש את שרה, אז בכלל…
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך