ליאור גכמן: “יום חורפי וגשום בפתח ואני מחליט בכל זאת לתת צ’אנס ולקפוץ לים לדיג בוס. מה כבר יכול להיות?”

יום חורפי וגשום בפתח ואני מחליט בכל זאת לתת צ’אנס ולקפוץ לים לדיג בוס. מה כבר יכול להיות? אם הגשם ממש יציק אז נתקפל ונחזור הביתה.
ערב לפני אני מתקשר לדדה שלא מרגיש טוב כל כך בימים האחרונים (התקררות סטנדרטית…) ואנחנו מסכמים שאם יהיה שיפור במצבו אז הוא יצטרף בהמשך הבוקר.
אני כמובן מגיע לחניה של החוף עוד לפני אור ראשון,מכין לעצמי קפה שחור, מתחיל להתארגן באיטיות על הציוד ועושה את דרכי לנקודה. צינת הבוקר כבר מורגשת היטב והעננים האפורים נראים מאיימים משהו.
הים די נמוך אך לא שטוח לגמרי והתנאים לא רעים בכלל לדיג בוס.
אני מתחיל לעבוד בשיטת “דיג רגש” האהובה עליי ותוך זמן קצר נתפס הסרגוס הראשון של הבוקר. לאחר מכן בעקבות הפוגה קלה באכילות אני עובר לדוג בשיטה המסורתית שהמצוף מונח על פני המים ומיד המצוף שוקע באכילה אגרסיבית! אני מרגיש את הדג נעוץ,אך הוא מצליח לברוח לא לפני שהוא קורע לי את החוט.
לך תנחש עכשיו איזה דג זה היה….

סגירת החשבון מגיעה כמעט מיד אחר כך עם בורי מכובד שנתן אחלה פייט ונשלף בזהירות למבטחים.כמה כיף לתפוס את הדג הערמומי הזה!
בהמשך יוצאים עוד כמה אראסים ואז שוב יש הפוגה באכילות, אז אני מחליט לבדוק את הדופק בנקודה נוספת .
בנקודה השניה התנאים קצת פחות נוחים לדיג. יש בה הרבה בורות בסלעים,וצריך ממש להיזהר ולשים לב בכל צעד.
איך שאני מתחיל לגשש את דרכי על הריפ מתחיל הגשם.בהתחלה הוא חלש,ומהר מאוד אני מוצא את עצמי עומד לבד על הריף שמבול חזק יורד עליי ומרטיב אותי עד לשד עצמותיי ( הסרבל קצת עזר לי,אבל חליפת סערה לא הייתה לי…). בכל זאת אני מתעקש להמשיך ולדוג עוד קצת ואפילו מצליח לתפוס עוד כמה דגים,אך לבסוף אני מגיע למסקנה שהגיע הזמן להגיד תודה על מה שהיה ולהתקפל הביתה.
מגיע לרכב מחליף לבגדים יבשים ונוסע הביתה מבסוט שהצלחתי לנצל את חלון ההזדמנויות הקצר והאיכותי שהיה לי.
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך