ליאור גכמן: “כשאוהבים משהו כל כך אז משתדלים לעשות אותו כמה שיותר. זה בדיוק מה שאני עושה!”

בכל הזדמנות הכי קטנה שיש לי אני מקשיב לקולות בראש שלי שמושכים אותי שוב ושוב לדיג.
יוצא לדרך בשעות הבוקר המוקדמות שהיעד הוא נהר הירדן, סגנון הדיג הוא דיג בוס, ודג המטרה הוא הקרפיון האצילי שאני כל כך אוהב.
הכבישים כמעט ריקים והדרך עוברת לה בנחת שהרדיו פתוח על תחנה אקראית שמנגנת לי שירים שקטים שמזכירים לי תקופות יפות מן העבר….
קצת סטיתי מהנושא חחח,בשונה מן הגיחות האחרונות הפעם אני לא אדוג באותה הנקודה והמקום שבו אדוג הרבה יותר צפוף ולכן אתגרי לדיג קרפיונים עקב חוסר יכולת תמרון במקרה של “אלימות” והקפצת אדרנלין.
אני מתאים את עצמי לתנאים ומתחיל לדוג עם בוס באורך של כשלושה וחצי מטר.
כבר בזריקה הראשונה אני חש שיש התעניינות ולא עוברות חמש דקות ואני מקבל את התקיפה הראשונה של הבוקר והנה צץ לו הקרפיון הראשון להיום! התחלה הכי טובה שיכולה להיות! וזה עוד לא הכל,גם בזריקות השניה והשלישית יש נעילות,אך לא של קרפיונים, אלא של ארוכות ראש עם כוח שלא מבייש את עמיתיהם הקרפיונים.
לאחר רגיעה של כעשר דקות מגיעה נעילה עצבנית ואלימה ואני מבין מהר מאוד שזה קרפיון גדול!

הפייט מהנה ומלחיץ כאחד, ופתאום ללא כל התראה נשבר לי הקצה של המקל והקרפיון מנסה לברוח עם הקצה השבור לתוך השיחים.
אני מצליח לעקוב אחרי המצוף שמדי פעם עולה לפני המים וברגע הנכון אני מצליח ללפף את המקל סביב המצוף ולמשוך אותו אליי בעדינות עד שאני מצליח לתפוס את החוט ביד ולאט לאט אני מביא את הקרפיון אליי ומשם הדרך לרשת ההרמה קצרה! הקרפיון בידיי ואני מאושר שמצד אחד למרות הכל הצלחתי להוציא אותו, ומצד שני חסכתי לו סבל של חוט עם קרס וחתיכת מקל שבור שהיו מלווים אותו מי יודע לכמה זמן…
משחרר אותו לשלום וממשיך הלאה. בהמשך מתחילות לצאת לא מעט ארוכות ראש שלא נכנעות בקלות ונותנות אחלה פייטים, וגם קרפיון נוסף שהפעם נשלף די בבטחה ללא דרמות יתר.
סך הכל סשן מוצלח מאוד שהשאיר טעם מתוק של עוד, ואני מתקפל לי הביתה מאושר ורגוע לצלילי אותה תחנת רדיו שליוו אותי בהלוך.
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך