ליאור גכמן : “וכמה דקות לאחר מכן גם אני מסמן את ה V הראשון שלי בנקודה החדשה. תענוג!”

גולת הכותרת של הגיחה הנוכחית היא ללא ספק המפגש עם שרה לאחר יותר משלושה חודשים שלא נפגשנו בגלל הקורונה!!
מי היה מאמין שנגיע למצב שכזה?
הפגישה המרגשת נערכת באור ראשון בירדן עם הרבה חיבוקים ונשיקות ואז מתפנים לדייג עצמו.
בגלל החום הקיצוני המושטים החלו לצוץ,ובכמויות. המון עדדים קטנים שמתנפלים על הפתיון בשקיקה. מדי פעם יוצאים גם מושטים בגדלים יפים מאוד,אך אין ספק שהקטנים שולטים. לאחר כשעתיים בירדן מחליטים לעבור לנקודה נוספת. נקודה חדשה שלא ביקרתי בה מעולם (מסתבר שיש מקומות כאלה). לאחר נסיעה בשבילי עפר בין שדות ומטעים מגיעים למקום יפיפה שנראה מבטיח. הרכב ממש לידנו ואפילו זכינו לצל מעץ גדול שנמצא צמוד אלינו.מה צריך יותר מזה ביום חם שכזה?

אני תוקע שני סטנדים לרולרים מחמש את הקפיצים ומטיל למרכז הנחל,ואז מתפנה לדייג בוס עם הפרטנרית הנצחית. שרה כמובן מוציאה את המושט הראשון, וכמה דקות לאחר מכן גם אני מסמן את ה V הראשון שלי בנקודה החדשה. תענוג! כל עוד יש אקשן,פחות מעניין אותנו הגדלים של הדגים… תוך כדי דייג בבוס הפעמון של אחד הרולרים מתחיל לצרוח והמקל מקבל כיפוף עצבני! אני רץ בהתרגשות לכיוון המקל ולאחר כמה רגעים מבין לפי האופי האלים של ההתנגדות שזה שפמנון גדול. בהמשך הבוקר הגיעו לבקר כמות לא מבוטלת של שפמנונים גדולים שלא את כולם הצלחתי לצלם עקב התחממות המצלמה ועוד תקלות קטנות שצצו,אך הרוב כן צולם ותועד.

אמנם שפמנונים לא היו דגי המטרה שלנו,אבל הפייט שלהם עם האדרנלין הנלווה סיפקו את הסחורה. שרה כהרגלה פינקה אותנו בארוחת בוקר מפנקת במיוחד כהרגלה בקודש. בהמשך היום קפצנו לדייג אולטרה לבכנרת ונפגשנו עם דודו שמש. הדייג היה חלש אך החברותא פיצתה ובגדול.

את היום סיימנו בעל האש מפנק במיוחד לקראת הערב. ושוב תודה לשרה על ההשקעה והלב הבלתי נגמר!!
אז עד הדו”ח והסרטון הבאים,
אדיוס אמיגוס.

הפידבק שלך