הרפורמה בדיג יוצאת לדרך אך אף צד אינו מרוצה לגמרי (הארץ)

בחודש שעבר פורסמו ברשומות התקנות החדשות להסדרת הפעילות בתחום זה, אך שום צד מהצדדים אינו מרוצה לגמרי מהתוצאה.

במסגרת התקנות יוטלו מגבלות על פעילות דייגים, והן יהיו מקיפות במיוחד במקרה של ספינות מכמורת. ספינות אלה לא יוכלו לפעול כלל מאזור חוף דור וצפונה, ובאזורים דרומיים יותר יוכלו לדוג רק בחלק העמוק יותר של הים (עומק מינימום של 30–40 מטרים). עם זאת, תהיה הקלה במגבלות במסגרת הוראת מעבר, שתוקפה שלוש שנים, שמטרתה לאפשר הסתגלות למדיניות החדשה.

בנוסף תיאסר באזור הדרום פעילות של ספינות מכמורת באזורים סלעיים, שבהם בעלי החיים מתרבים. על הדייגים בכל השיטות תיאסר לחלוטין פעילות בעונת הרבייה או בעונת הגיוס (הצטרפות צעירים ללהקות). כמו כן הוטלו מגבלות על הציוד שבו ניתן להשתמש ונקבע, שדייגי הַקָפָה (רשתות הנפרשות ומקיפות את להקות הדגים) יפעלו במרחק של 500 מטרים לפחות מהחוף.

התקנות גובשו לאחר מאבק ציבורי שהובילה החברה להגנת הטבע; הלחץ שהפעילה תרם רבות לשכנוע משרדי הממשלה, ובהם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הסיבה למאבק היתה נתונים, המוכיחים, לטענת החברה להגנת הטבע, שמתקיים בישראל דיג־יתר, המאיים על יכולת ההתחדשות של אוכלוסיות דגים ממינים רבים.

את עיקר הנזק גורמות ספינות המכמורת, ומפעילי שיטה זו אכן יושפעו יותר מכל מהמדיניות החדשה. אלה שבצפון ייאלצו להפסיק לפעול, והמדינה אמורה לתת להם פיצוי. על פי משרד החקלאות, הוא כבר הגיע אתם להסכם תמיכה, שנחתם בימים אלה, ובקרוב יתפרסם הנוהל שיסדיר את תנאיו. לטובת הנושא כבר הוקצה סכום כסף מתקציב 2017.

שאר אנשי ספינות המכמורת אומרים, שיוכלו לפעול אם תקנות המעבר יישארו בתוקפן גם לאחר שלוש שנים, אבל לא יוכלו להתמודד עם המגבלות שקובעות התקנות הקבועות. לטענתם, החברה להגנת הטבע יצאה למסע הסתה נגדם, שאינו מבוסס על נתונים מדעיים. הם מסתמכים בין היתר על חוות דעת שכתבו כמה מומחים העוסקים בחקר פעילות דיג, ולפיה אין בסיס לטענות של החברה להגנת הטבע על כך שהשלל שלוכדות ספינות מכמורת מורכב ברובו המכריע מדגים צעירים שטרם התרבו, ושהרשתות שהן גוררות פוגעות באזורים סלעיים. לדבריהם, מאמץ הדיג של ספינות אלו מצומצם בהשוואה למקומות אחרים בעולם, ולכן אין הצדקה להרחיק את פעילותן לעומק רב יותר, כפי שנדרש בתקנות. "זו פעילות הדיג היחידה שהיא מוסדרת ומתמקדת במידה רבה במינים נודדים או מינים פולשים", טוען דן בילו, בעל ספינת מכמורת; "אנחנו נהיה המדינה היחידה בעולם שאוסרת פעילות זו".

מנגד טוען אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, שהנתונים שבהם השתמש ארגונו מבוססים בין היתר על מחקר של חלק מאותם מומחים שעליהם מסתמכים הדייגים. מחקר זה מציין, ש–80% מהדגים הנתפסים הם צעירים שטרם התרבו, ושני שלישים מהם מושלכים בחזרה לים.

רוטשילד מדגיש, שתקנות הדיג אינן מיועדות לעסוק רק בספינות המכמורת. "מדובר בתפישה כוללת, שלה שותפים פקיד הדיג במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. אין שיטת דיג שלא תהיה עליה רגולציה. אבל עומק הרגולציה הוא כעומק ההשפעה על הסביבה, ולספינות מכמורת ההשפעה הגדולה ביותר". החברה להגנת הטבע רואה בתקנות רק שלב ביניים. מטרתה היתה ונשארה הפסקה מוחלטת של פעילות ספינות מכמורת כי לטענתה, רק אמצעי זה יביא להתאוששות הדגה. לדברי רוטשילד, יש מדינות שבהן אין איסור מוחלט על פעילות מסוג זה, אבל גם בהן השטחים שבהם כן מוטל האיסור גדולים בהרבה מהשטח הימי של ישראל.

בינתיים מתמקדת החברה להגנת הטבע ביעד מיידי, והוא: וידוא האכיפה כיום. במכתב ששלחה למשרד החקלאות התריעה, שהיא ממשיכה לקבל דיווחים רבים על דיג בניגוד למגבלות תנאי הרישיון כפי שנקבעו לפני אישור התקנות הנוכחיות, אך אלה אינם מטופלים כראוי על ידי אנשי משרד החקלאות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד ער לצורך בשיפור וחיזוק האכיפה לטובת שמירה מיטבית על משאב הדגה במקווי המים בישראל, ופועל לשם כך. בשנה האחרונה תיגבר המשרד את כוחותיו בים התיכון ובכנרת באמצעות שכירת סירות, ומבצע ריענון והכשרה של מפקחים בתחום האכיפה. עם כניסת התקנות החדשות לתוקפן, תתמקד הפעילות באכיפתן".

לכתבה באתר הארץ לחץ כאן