ראיון אישי עם ראובן נעים: “מאז שאני זוכר את עצמי במי שפיר אני מחזיק חכה”

ראובן יהל נעים , באפריל חוגג 36, מתגורר במושב זיתן, גרוש ללא ילדים, מנהל פרוייקטים בחברת סנפיר בתחום אלומיניום (מעקות, פרגולות…).

קטנצ’יק?
“יש לי כמה כינויים: גָּדוֹלללללל, קָטַנְצִ’יק, גּוֹזָלי, ְגדָלְיָה – השם המלא ראובן יהל נעים ולכן הכינוי בפייסבוק – Yahel Naim.”

מה הסיבה שאתה משתמש בפייסבוק בשם יהל כשכולנו מכירים אותך כראובן?
“בעבר פרצו לי לחשבון הפייסבוק שלי בשם ראובן – ולכן פתחתי את החשבון בשם יהל נעים ומאז אני משתמש בו.”

מתי התחילה אהבתך לתחביב הדיג?
“מאז שאני זוכר את עצמי במי שפיר אני מחזיק חכה, בתחילת הדרך בתור ילד הלכתי לדוג עם אבא שלי עם חכת בוס. כנער יצאתי לדוג עם שי מלכה הוא בן המושב – בעיקר דיג חוף , דיג אינטיאסים התחלתי בגיל 16 ומשם פרשתי כנפיים והמשכתי ללמוד את התוכן מהפורומים ומהחיים.”

שיטות דיג ושיטת דיג מועדפת?
“מהחוף: בוס, דיג פיתיונות ,קלאמרי וחי. מהסירה: דיג עם דג חי, פופינג , Jigging, Slow Pitch , טרולינג ונראה לי שכל מה שחובבני וספורטיבי.”

השיטה המועדפת?
“דיג על חי מהסירה, קרס סירקל והכי חשוב להיות צמוד לציידנית כשהאוכל נגיש…”

היכן צברת את הניסיון שלך בדיג?
“הרבה התייעצות עם שי מלכה, אינטרנט, ניסיון חיים , בסירה ישר התחלתי לדוג עם גיג, התחלתי לצאת עם חבר מהמושב, היציאה הראשונה שלי לגיג במים עמוקים הייתה כשעמוס דוראדו 1 לקח אותי לדוג עם יוסי דנה. בהמשך עם שמוליק מאירי – בחסקה – בעצם שם נולד צוות אמבר שם נפגשנו, כיום אני פחות קורא חומר, אני יותר לומד מניסיון ביציאות. הפעם האחרונה שקראתי היה על סלואו פיץ’.”

מתי התחילה הפריצה שלך? שהרגשת שהפכת לדייג?
“אני חושב שעוד בסירה של שמוליק הרגשנו שאנחנו דייגים.”

האם אתה זוכר בגלל מה?
“אני חושב שבנקודת הזמן שהצלחנו לטרגט את מה שכיוונו מראש לדוג.”

כמה זמן בשבוע הדיג לוקח ממך?
“באמצע השבוע – שעה וחצי ליום, וסופ”ש – כל עוד הים מאפשר אנחנו בים.”

אתה נכנס לחנות דיג ו…?
“עדיין מתרגש כמו ילד שנכנס ל Toys R Us.”

מה הייתה הסיבה שעברת לסירה / קיאק?
“בתחילת הדרך הייתי גם עם קיאק,  יש כמה סיבות למעבר: היכולת לתפוס מגוון דגים , אני לא סוליסט אני איש של חברים, אז זה התחבר.”

ועדיין אתה להוט לצאת?
“מה זה להוט…טיפסתי היום על הקירות , שמעתי את המים היום בנחל חיפשתי חכה ברכב של החבר…”

הצוות בסירה?
“התחלתי כאישי בצוות הירוקים – אני יוסי מרזוק ושחר הרצוג, היינו רק משחררים דגים.
לאחר מכן עם שמוליק מאירי במשך שנתיים שם הכרתי את צוות אמבר ומאז יחד 5 שנים.”

צוות אמבר?
“הגרעין הקשה בצוות זה אני ונמרוד. שאר חברי הצוות: אביחי דורון חדש בצוות , אביחי פינטו – הוא יוצא אתנו יציאות קצרות, עוז קטן, יהודה זר, תומר מעודד, גיא שלום, חיים זוארץ ,אלון רבינוביץ’ ונתי אוהבת…היום אפשר לומר שהוא קנה סירה בגללנו – הקוקוקוקווקווקוקוווו”.

אז איך אתם עושים את זה?
“אנחנו לא באים לרדוף אחרי הדגים, אנחנו נהנים מהים ,מהאווירה והדגים זה בונוס. הקארמה שבסירה היא מה שעושה את זה.
היציאות שלא תפסנו דגים גדולות בהרבה מיציאות עם דגים”.

היום יום חמישי… מכיר את זה… ספר לי מה רץ בראשך בחמישי… ?
“יום חמישי, יש לי כלל בעבודה משתדל לסיים את העבודה ב 3, 4 מתחיל לשבצר ציוד, לבדוק ריגים, קושר קשרים חדשים בשוק לידר, מנסה לישון מוקדם, מתקשר לנמרוד (בכל השבוע ) , יאמר לזכותו של נמרוד שהאינטואציה שלו תמיד פוגעת במטרה , תמיד יודע לאן ללכת, הוא לא מושפע מהכלל, אפילו אפשר לומר שהוא הולך נגד הזרם – הוא הסקיפר”.

איך ההרגשה לאחר תפיסת הדג? מה זה עושה לך? מה עובר לך בגוף?
“לא ניתן לפרש למילים, מי שלא דייג ספורטיבי לא יכול להבין את ההרגשה הזו, קוטף פירות של עשייה, הכל מתנקז לאותה הנקודה”.

איזה עצה היית נותן למי שרוצה להתחיל לדוג ? לדוג מסירה?
“לא משנה באיזו שיטה שייהנה מזה, לא למתוח לקצה אם לא הולך , לשנות דברים, לנסות להעיז לצאת מהקופסא, לא לפחד ללכת אחרי האינטואיציות”.

לתפיסת אינטיאס אני מעדיף עם ? גיג ? דמוי? קלמרי טרי? דג חי? מה היית שולף ראשון? צבע, משקל?
“JIG – לאינטיאסים הפייבוריט שלי צבע כסף . שפותחים את הבוקר בסירה הדבר ראשון שיורד למים זה דג חי ושעוברים ל JIG אז זה בצבע כסף – אבל אין JIG מועדף, זה משתנה ותלוי בתנאי הים.”

אינטיאסים…מוסר…טונה…גרבידה…פלמוד?
“אינטיאס. זה מה שישר קופץ.”

ואני ממשיך ושואל , לא לתפוס פלמוד או כחולה?
“אינטיאס.”

דג מועדף לתפיסה ואכילה? מתכון משובח
“הפייבוריט באכילה פלמידה, לתפוס אינטיאס…על החבית.”

אמונה תפילה
“לא לשרוק בסירה.”

קארמה
“אווירה. אני חושב שהכי חשוב.”

לדוג לבד? או עם חברים?
“חברים BY FAR , הדרך חשובה לי יותר מהתוצאה.”

יציאת דיג שלא אשכח?
“האחרונה עם המוסרים…לא קרה לנו אף פעם ששלושתנו נעולים על חי. חצי שעה מסחררת בים עובד, היינו סקפטיים וזה בא לנו משום מקום הפרגון לנמרוד ,אמרתי לנמרוד דריפט אחרון ונלך מפה ואז הוא אמר: נעשה עוד דריפט על הצד הצפוני שלה….עשינו את הדריפט שהוא רצה ונפלו 3 מקלות…  נמרוד: “שים את הכתר…על הראש…”

כשאתה נועל מה עובר לך בראש עד שהדג עולה לסירה?
“אני נהנה מהחוויה לא מבקש שקט, מודיע “נעול”…ומדרבן את החברה להמשיך לעבוד.”

תפוס ושחרר?
“מאמין במיוחד בלשחרר את הקטנים ביותר – רבייה , בעל חיים שלא ראה עולם. וגם את הגדולים היותר –  יש להם יותר השפעה , יש להם יותר סיכוי להתרבות , מנהיגים, אם הם זכו להגיע לגיל הזה – ‘דג עם שפם’ יעבירו גנים טובים לצאצאים שלהם.”

למה לשחרר?
“אנחנו מכורים לתפיסה , ומי שיצא לו לשחרר דג ההרגשה שאתה חווה יותר כיפית מהתפיסה. גם זה חלק מהקארמה – אתה נותן לים והים נותן בחזרה. אבל בעיקר לשמור על הדגה – להתחשב בגיל רבייה, דג בסכנת הכחדה, גודל מינימום וכמויות.”

חלום שאתה רוצה להגשים?
“לדוג ביחד עם הבן או הבת בעתיד.”

משהו שלא יודעים עליך? או משהו שאתה רוצה שנדע עליך?
“בנאדם מאוד מאוד מאוד רגיש.”

אם הייתי יכול הייתי משנה?
“יש לי כל כך הרבה דברים…אבל בתחום שלנו אז להפוך את עולם הדיג ליותר שיתופי ופחות מחתרתי.”

רפורמה?
“בעד. לא כמו שהיא כתובה היום אבל בעד. בעד גודל מינימום, כמות מקסימום ותפיסת דג בהתחשב בתקופת הרבייה שלו.”

משהו אישי: את ראובן הכרתי בזמן התארגנות דייגי הסירות והקיאקים למפגש גיוס הכספים לטובת הגשת בג”ץ, ראובן הוא זה שהעביר בעצם הילוך בכך שהציע את האולם במושב זיתן בו הוא מתגורר לטובת המפגש, מאותה השנייה הכל זרם – בעצם ראובן הדביק אותנו עם הקארמה שלו.

השבתה קרובה?
“אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות מושבתים בכלל, צריך כמו בעולם לאסור תפיסת זנים מסוימים לפי מצבם ותלוי בזמן הרבייה שלהם , בכל סירה יש צורך בסרגל דיג.”

מה אתה רוצה לאחל לעצמך?
“שנמשיך לדוג עם הרבה חיוכים , חברים טובים, אווירה טובה שנת דיג פורייה לכולם.”

משהו משלך?
משפט שהולך איתי עוד מתקופת הצבא :”אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה.”

הפידבק שלך