מערכת מפגש הדייגים על רקע הזרמת מי השופכין השבוע בחופי הרצליה, שגרמה לסגירת חופי רחצה בעיר וכן בתל-אביב, ועל רקע התמונות מזיהום הים הקשה בשבוע שעבר בחוף פלמחים, התכנסה השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת – בראשות חברי הכנסת דב חנין, רחל עזריה ותמר זנדברג – לדיון מיוחד בנושא הגנה על ים וחופים, בהשתתפות פעילים סביבתיים, נציגים מהתארגנויות תושבים למען חופים מרחבי הארץ, וכן נציגי רשויות.
על רקע הזרמת מי השופכין השבוע בחופי הרצליה, שגרמה לסגירת חופי רחצה בעיר וכן בתל-אביב,
ועל רקע התמונות מזיהום הים הקשה בשבוע שעבר בחוף פלמחים, התכנסה השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת – בראשות חברי הכנסת דב חנין,
רחל עזריה ותמר זנדברג – לדיון מיוחד בנושא הגנה על ים וחופים, בהשתתפות פעילים סביבתיים, נציגים מהתארגנויות תושבים למען חופים מרחבי הארץ, וכן נציגי רשויות.
ח”כ דב חנין, יו”ר-שותף בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת: אנחנו נמצאים בתקופה מאוד דרמטית. קשה לא לראות זאת, כאשר אפילו בחדשות רואים בכל שבוע, עוד זיהום בעוד חוף ים. יש “צדק חלוקתי”: השבוע זו הרצליה, בשבוע שעבר זה היה חוף פלמחים… גם בשנת 2016, זיהום ים הוא משהו שממש לא נמצא מאחורינו, אלא נמצא בהווה. אם רוצים שהוא לא יחזור על עצמו בעתיד, צריך לשנות משהו בהתנהגות שלנו.
נקודה נוספת לגביה אנחנו מנהלים מאבק, ויש בה התקדמות מסוימת, זו הכניסה בחינם לחופים. כיום עמדת הממשלה היא שאנחנו צריכים להעביר מהעולם את הגבייה בכניסה לחופי הרחצה, ויש לברך על עמדות השרים בנושא זה.
סוגייה נוספת הקשורה בחופים היא סוגיית הבנייה בחופים. במקביל לכינוס השדולה מתכנסת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אנחנו נמצאים במציאות מסוכנת שבה יש סכנה שההגנה על החופים תישחק ברצועה שסמוכה מספיק לחוף כדי שתהיה לה משמעות גדולה. אחת מהצעות החוק שאנחנו מקדמים זהו התיקון לחוק שמירת הסביבה החופית, אשר יקבע כי תכניות ישנות לא תנצחנה באופן אוטומטי את החקיקה הסביבתית העדכנית, אלא יווצר מנגנון של בחינה מחודשת שיאפשר לבחון מחדש גם תכניות ישנות. בעבר, בשיטה המשפטית האנגלית הישנה, כינו את המצב בו אנחנו מצוים כיום בשם ‘שלטון היד המתה’: מתוך קבר, יוצאות התכניות הישנות, והיד המתה מתגברת על החקיקה המודרנית. באנגליה התגברו על היד המתה, וגם אנחנו צריכים להתגבר עליה כאן.
שני מהלכי חקיקה גדולים ומשמעותיים נוספים – המקודמים בידי עמותת “צלול” ובידי עמותת “אדם, טבע ודין” – נועדו להגן על הים מפני סיכונים. אנחנו מקווים עד סוף הכנס הזה להשלים החתמה נרחבת של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה על שתי הצעות החוק האלה, וכדי שנוכל לנהל עליהן מאבק בכנס הקיץ של הכנסת.
קידוחי הגז שמקודמים, וקידוחי הנפט שמתוכננים אולי להתבצע, מהווים גם הם סיכונים סביבתיים משמעותיים. הם מתבצעים היום בלי הגנות סביבתיות מספקות, ובמובן מסוים – המאבק הסביבתי-חברתי הגדול על הגז, צריך לעבור אולי משאלת הכסף לשאלת הסביבה, שגם לה עשויה להיות משמעות כלכלית מרחיקת לכת.
ניר פפאי, מנכ”ל “חיים וסביבה – ארגון-הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל”:
ארגוני סביבה עסקו בנושא החופים מאז שנות התשעים, וזכו בהצלחות לא מעטות בשני העשורים האחרונים. אולם הצלחות אלה מאוימות כרגע. הוקמה קואליציה של ארגוני סביבה שמטרתה לאחד כוחות מול הסיכונים הקרובים.
יוזמה ממשלתית בעייתית היא “יוזמה לעידוד המלונאות”, שהיא הצעת חוק שמשמעותה היא שאפשר להחזיר את הבנייה על קו החוף. הדיון הראשון בהצעת החוק הזו יתקיים בשבוע הבא. סיכון קונקרטי נוסף הוא פרק החופים בתכנית המיתאר הארצית (תמ”א), שידון בתחילת אפריל במועצה הארצית לתכנון ובנייה. יש איום ממשי על ההגנות על החופים.
ח”כ רחל עזריה, יו”ר-שותפה בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת:
צריך לדון הן בהתקדמויות והן באיומים. סוגיית הרגולציה הימית תהפוך משמעותית בתקופה הקרובה, ובכוונתנו לקדם הצעת חוק לאיסור דייג בצלילה. זהו חוק שנעשה בתיאום עם העבודה שנעשית כיום בממשלה. גם בנושא החופים נעשה מאמץ לשמור על החופים פתוחים, ללא גביית דמי כניסה, כולל לפתור בעיה של גביית דמי כניסה במסווה של דמי חנייה.
ח”כ תמר זנדברג, יו”ר-שותפה בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת:
מצטרפת לברכות לשרים דרעי וכחלון, שהשיגו את התקציב לשיפוי הרשויות כדי לאפשר ביטול של גביית דמי הכניסה בחופים. ראוי להתקין תקנות שיעגנו את העיקרון של נגישות חופשית של הציבור לחופי הים.
כל סוגיית הנגישות לטבע ולמשאבי הטבע – לא רק חופי הים, אלא גם שמורות טבע, נחלים, וכו’ – ראוי לבחון גם אותו. הזמנתי נייר עמדה ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיערוך סקירה בינלאומית של סוגיית הנגישות הזו.
חוק המלונאות של שר התיירות יריב לוין, שמקודם בימים אלה, מגדיר מלונאות בתור “תשתית לאומית”, דבר שיבטיח קיצורי דרך בהליכי התכנון. יש מקום להטיל ספקות במהלך הזה.
מאיה יעקבס, מנכ”לית עמותת “צלול”:
התשתיות הימיות מעמיסות על הסביבה, והניהול הכושל מסכן אותן. הגנת הים לא מספיק חשובה לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואני אומרת זאת על סמך התכנית הרב-שנתית שפורסמה בידי המשרד: “תכנית חוף נקי”, למשל, שהיא תכנית דגל של המשרד להגנת הסביבה – קוצצה באופן משמעותי. התכנית הלאומית למוכנות לדליפות שמנים ונפט בים – נבלמה. הזיהום שהיה בפלמחים לפני כשבוע מדגים את הברדק ואת חוסר התיאום של המצב הקיים. הבעיה היא לא רק באיומים חדשים, אלא גם בהופעה מחודשת של איומים ישנים: משרד החקלאות מקדם החזרה של כלובי הדגים אל מפרץ אילת, ובכך מבטל הישג של התנועה הסביבתית. האיום החדש והגדול – הם קידוחי הגז והנפט, שמהווים הפקרה מוחלטת של מה שקורה בים…
להמשך הכתבה לחץ כאן
