הארץ – שומרי הים

תיוג כרישים בחדרה from Hagai Nativ on Vimeo.

במשך שנים ארוכות היו הכרישים מחיות הבר המקופחות ביותר בישראל. ארגוני סביבה גילו בהם עניין מועט, ודייגים לכדו אותם וסחרו באופן כמעט חופשי בבשרם. בשנים האחרונות התחילה גישה זו להשתנות. רשות הטבע והגנים, בשיתוף מדענים וארגונים נוספים, מגבירה את המאמץ להגן על מינים של דגי סחוס שעמם נמנים כרישים ודגים הנקראים בטאים.

לחופי ישראל מגיעים 12 מינים של כרישים. הנפוץ שבהם הוא הסנפיריתן שאורכו 2.5 מטרים ואפשר לראותו גם במים רדודים יחסית. במים עמוקים יותר ניתן למצוא את הכריש הענק, הגדול במינים אלו המגיע לאזורנו — אורכו עשוי לעלות על עשרה מטרים. לא מזמן הגיע עד סמוך לחופי הרצליה דג פצוע גדול מהמין עמלץ כחול. בנוסף מגיעים לחופים כמה מיני בטאים — דגים המאופיינים במבנה גוף שטוח ורחב, כמו מחבטן אפור וטריגון חד אף.

הבטאים והכרישים מוגדרים כטורפי־על של המערכת האקולוגית הימית, והם ממלאים תפקיד מרכזי בשמירה עליה. רק בשנת 2005 הוגדרו מינים אלה כערכי טבע מוגנים בישראל. חלפו עוד כמה שנים עד שהחלה אכיפה למניעת פגיעה בהם, והיא התנהלה עד לאחרונה בעצלתיים. בשנים האחרונות נדוגו כרישים ובטאים בכמויות גדולות, ובשרם שווק בעיקר ברצועת עזה. שבעה מהמינים המגיעים לישראל מוגדרים כנתונים בסכנת הכחדה בכל רחבי הים התיכון, והעמלץ הכחול כנתון בסכנת הכחדה חמורה.

בשנתיים האחרונות הגבירה רשות הטבע והגנים את מאמצי האכיפה. באחרונה היא הטילה קנס על רשת שיווק גדולה, לאחר שבאחד מסניפיה נמצא בשר של בטאי. כמו כן, לדברי האחראי על תחום הים בארגון, יגאל בן ארי, הועברה בסיוע מינהלת רשות המעברים הודעה לסוחרים בעזה, כי יוטלו סנקציות על מי שיימצא אצלו בשר כרישים או בטאים. לדבריו, מאז שננקטו הפעולות הללו ירד היקף הסחר בבשר זה.

אולם ברשות החליטו שאין להסתפק בקנסות, ויש לנקוט גם פעולות הסברה. “הבאנו מומחים שהרצו בפני דייגים בנמל יפו, והסבירו להם על החשיבות של דגים אלה ומדוע יש להגן עליהם”, סיפר בן ארי השבוע. “לקחנו את הדייגים למפרץ אילת והראינו להם כרישים במצפה התת ימי. אני חושב שגם הפעילות הזאת הביאה לירידה בהיקף הפעילות הבלתי חוקית”. פעילות הסברה לעידוד ההגנה על כרישים ובטאים נערכה גם בחנויות לציוד דיג.

בנוסף, הופקה והופצה כרזה שבה מוצגים מיני הכרישים המגיעים לחופי ישראל, אשר מאפשרת לציבור הרחב להכיר את הדגים המרשימים הללו, ומסבירה באופן תמציתי את חשיבות שימורם. כך, מקווים אנשי הרשות, ניתן יהיה לגייס תמיכה רחבה במאמצי השימור. מדובר במשימה לא פשוטה, בהתחשב בדימוי המאיים עד מפלצתי, שנוצר לכרישים.

דיג כרישים ובטאים נעשה בין השאר במקומות שהם משחררות תחנות כוח מים חמים אל הים. עדי ברש מאוניברסיטת חיפה, החוקרת היבטים אקולוגיים שונים של אוכלוסיות כרישים ובטאים, מציעה לאפשר גישה לאזור זה בתחנת הכוח בחדרה. כך יוכל הציבור לצפות בכרישים המגיעים לשם, דבר שיגביר את המודעות וירחיק את העוסקים בדיג בלתי חוקי. לדבריה, צעד כזה ננקט בתחנת כוח בפלורידה.

בשנה שעברה הציגה עמותת Ecoocean, העוסקת בקידום שמירת הסביבה הימית, תוכנית להגנה על דגי סחוס. בתוכנית — שנכתבה על ידי ברש ואסף אריאל, איש העמותה — המלצות להחמיר את האיסור על לכידת בטאים וכרישים, גם במסגרת פעילות דיג חוקית. פעמים רבות נלכדים דגי סחוס כשלל לוואי ברשתות מכמורת, וכך מחריפה הפגיעה באוכלוסיות שלחופי ישראל. צעד הכרחי נוסף, שאותו רשות הטבע והגנים כבר מנסה לקדם, הוא הרחבת שטחי השמורות הימיות, בהם ניתן להטיל מגבלות חמורות יותר על פעילות דייגים, ולספק לדגים מקלט בטוח.

על פי מסמך תוכנית הפעולה של Ecoocean, המידע הקיים כיום על הכרישים מועט, ויש להרחיבו באמצעות מחקר וניטור, כדי שיהיה אפשר לגבש אמצעים מתאימים להגנת הדגים. במסגרת מחקר שעורכת ברש בשיתוף מומחים נוספים במרכז לניטור הים התיכון באוניברסיטת חיפה, נלכדו לפני כמה חודשים ארבע נקבות של כרישים ליד תחנת הכוח בחדרה. הדגים נלכדו בפיתיון, והוצמדו בעדינות רבה לדופן ספינה. לאחר מכן נלקחו מהם דגימות ד־נ־א, וחוברו אליהם תגי זיהוי מיוחדים ומשדרים אקוסטיים שיסייעו לעקוב אחר תנועותיהם בים. יש לקוות שהם ימשיכו לשדר מידע עוד זמן רב מבלי שייפגעו, וכך ניתן יהיה להבין טוב יותר את התנהגותם ומצבם של טורפים חשובים אלו, שבלעדיהם הים לא יהיה אותו ים.

לקריאת הכתבה באתר הארץ לחץ כאן