מערכת מפגש הדייגים הגאות והשפל, מבנה החוף, זרמי הים, הרוחות , מצב הירח והשפעותיהם על הדיג בז’רז’ור.
1. גאות ושפל
נושא הגאות והשפל הוא נושא חשוב מכיוון שמצב הגאות (המשתנה מעונה לעונה) משפיע על הדיג, אם כי באופן שונה לגבי סוגי דגים שונים. בעונת הקיץ, סוגי הדגים העיקריים אותם ניתן לתפוס בג`רג`ור הם האנטיאס, הטרולוס והטרכון, ובדרך כלל מומלץ לדוג במים העמוקים בעמידה על הריפים.
בדיג מהריפים המצב הטוב ביותר לדייג הוא מצב בו הים בשפל, וזאת מן הסיבה הפשוטה שבזמן השפל הריפים מתגלים עקב ירידת מפלס המים וכל הדגיגים נודדים מהריפים בחזרה לים. זה הזמן בו הטורפים מתקרבים לשולי הריפים בחיפוש אחר טרפם-דגיגי הפיתיון.
במצב של גאות עדיף לחפש את הטורפים הללו בריפים רדודים שבהמשכם מים עמוקים, כדוגמת חוף שקמונה (חיפה) וחוף גבעת אולגה (חדרה). בזמן הגאות דגיגי הפיתיון נמצאים על הריפים והטורפים מגיעים לשם בעקבותיהם.
חשוב שההטלה תביא את הדמוי עד למים העמוקים, כי בדרך כלל המרדף מתחיל משם. עיקרון זה תקף לגבי כל סוגי הדגים בכל העונות. ככלל, הזמן הטוב ביותר לג`רג`ור הוא הזמן שבו מתחלף מצב הים משפל לגאות ולהפך. במצב זה יש נדידה של דגיגים מהריפים למים העמוקים ולהפך, וזהו הזמן בו הטורפים מתקרבים לחוף.
2. הזרמים והשפעותיהם
סוגי הדגים אותם ניתן למצוא (ולתפוס) לאורך החוף משתנים בהשפעת הזרמים בים. בחודשי הקיץ, עם הגעת הזרמים החמים, מגיעים בעקבותיהם האנטיאסים והטרכונים ומאוחר יותר האריאנים. עם תחילת הסתיו וכניסת הזרמים הקרים מגיעים לקרבת החוף הלברקים, הלוקוסים הגדולים והברקודות.
בכל העונות ובכל סוגי הז’ירז’ור חובה לנצל את הזרם החוזר מן החוף. דגים טורפים מחכים בדרך כלל לדגיגי הפיתיון שנסחפים בחזרה לים בסוף הזרם או בתוך הזרם החוזר וזו הנקודה ה-“לוהטת” ביותר בכל חוף ולכל סוגי הדגים הטורפים.
3. מצב הירח והשפעתו
מצב הירח משפיע על הדייג בעיקר בבוקר שלמחרת. במצבים של “חצי ירח” או ירח מלא לא מומלץ לצאת לדיג למחרת מוקדם בבוקר, כי כל הטורפים חוגגים כל הלילה ומנצלים את אור הירח, ולמחרת בבוקר רובם שבעים וקשה לשכנע אותם לתקוף את הדמוי לאחר החגיגה של הלילה. בימים כאלה עדיף לז’רז’ר בשעות אחר הצהריים עד השקיעה.
כשהירח אינו מלא עדיף לצאת לדוג מוקדם בבוקר וגם אחר הצהריים, כי הטורפים יהיו רעבים אחרי לילה שלם ללא אכילה.
4. מבנה החוף והקרקעית
ככלל, מבנה הקרקעית בחוף בו אנו מתכוונים לדוג חייב להיות סלעי או משולב (חול וסלעים). חופים בהם הקרקעית מורכבת מחול בלבד אינם מומלצים לדיג.
החריג היחיד לכלל זה שמוכר לי אישית – חוף “ביקיני”, הלא הוא החוף שבין חוף דור (טנטורה) לבין ג`סר א-זרקא. בחוף זה ניתן בהחלט לדוג בקיץ, במיוחד לברקים וטרכונים, והסיבה לכך – כמות הדגיגים הרבה באזור עקב זרימת המים מברכות המדגה הסמוכות, המתנקזות אל הים בקטע זה.
לטעמי, החופים האידיאליים לז’ירז’ור ולרוב סוגי הדגים הם חופים עם ריפים רדודים שמעבר (בהמשך) להם מים עמוקים, כי בדרך כלל המרדף מתחיל בעומק או במפגש בין הריפים למים העמוקים, שם הטורפים אורבים לטרפם.
בתחילת עונת הלברקים חשוב מאוד לבדוק את החוף כדי לדעת אם הסלעים שעל הקרקעית מכוסים בחול. בחופים רבים קיימת תופעה של הצטברות חול שמכסה ומעלימה את הסלעים. סלעים אלה מהווים בית גידול לדגיגים ומספקים מקומות מסתור ומארב לטורפים. רק סערות, ים גבוה וסחף חזק מנקים את החול הזה וחושפים את הסלעים, וזה קורה בתחילת החורף. למעשה, הסערות האלה הן ברכה לדייגים. כל עוד הסלעים באותם חופים מכוסים בחול אין כל טעם לשרוף זמן יקר בניסיונות עקרים לדוג שם.
בריפים עמוקים הבעיה של הצטברות החול אינה קיימת ובדרך כלל אפשר לנסות לדוג שם כל השנה.
5. הרוחות והשפעתן
השפעת הרוחות על הדיג משתנה לפי מצב הים. בחודשי החורף, כשהים גלי עד גבה-גלי, הרוח הטובה ביותר לז’ירז’ור היא רוח מזרחית, ובמצב זה הים אידיאלי לדיג לברקים. כשהגל מתקרב אל החוף, הרוח המזרחית “מנמיכה” אותו והוא נשבר במרחק מסוים מהחוף. כתוצאה מכך נוצר מעין “שטיח” לבן של קצף גלים. בנוסף לכך, מכיוון שהדייג ניצב, ברוב המקרים, כשפניו מערבה, הרי שהרוח המזרחית היא “רוח גב” המסייעת לדמוי לעוף למרחק רב יותר – מה יכול להיות יותר טוב מזה?
לעומת זאת, רוח מזרחית בתנאים של ים נמוך מאוד אינה מועילה כלל: היא “משטחת” את הים ומצב זה אינו תורם דבר לדייג בז’ירז’ור.
דייגים רבים מעדיפים רוח צפונית – הכל בהתאם לעונה. בחודשי הקיץ, רוח צפונית קלה יוצרת תנאים אידיאליים לדייג אנטיאסים, טרולוסים וטרכונים, וזאת בזכות האדוות (תנועות הגלים הקלות) הנוצרות על פני המים.
בעונת החורף, רוב הדייגים מקדמים בברכה רוחות צפוניות, במיוחד אחרי ירידת גשמים עזים. בתקופה זו מי הים נעשים חומים עקב הסחף והרוח הצפונית מהווה מעין “פילטר” שמנקה את המים מן הסחף וגורם להם לשוב ולהיות צלולים.
באביב, כשהים גדוש בעשב ואצות, הרוח הצפונית גורמת לעשב ולאצות להתרכז במקום אחד (בדרך כלל במפרצונים) ובכך היא מרחיקה אותם מן המים.
רוחות צפוניות עזות משפיעות לרעה על הדייג בז’ירז’ור, אבל בקיץ אפשר לנצל אותן לטובה על-ידי שימוש בניקלים והטלה לכיוון צפון-מערב. בתנאים אלה, הניקל מוקפץ בעזרת הרוח. זו שיטה יעילה לז’ירז’ור אבל חסרונה בהעדר שליטה יעילה בניקל.
רוח מערבית קלה תמיד “עושה לנו את זה”. היא “מרימה” את הים ובו זמנית מאפשרת לנו להטיל את הדמוי לעומק. בתנאים אלה הז’ירז’ור חייב להיות יותר איטי מהרגיל, כי הרוח גוררת את הדמוי לכיוון החוף.
רוח מערבית חזקה, למרות היותה שנואה על הדייגים, ניתן בהחלט לנצל לדייג בתוך מפרצונים ומרינות כשניצבים עם הגב לים. דוגמה: המפרצון הצפוני ביותר בחוף דור-טנטורה.
הרוחות הדרומיות מאוד שנואות על הדייגים. אינני יודע את הסיבה לכך, אך גם אני מחזיק בדעה זו. הרוחות הדרומיות בדרך כלל הופכות את הים למעין “מכונת כביסה” והכל נעשה “הפוך על הפוך”. במצב של רוח דרומית הים מאוד מסוכן בגלל הזרמים שנוצרים בו, אם כי רוח דרומית קלה עשויה “להרים” ים נמוך ולגרום לו להיות עכור.
מאת : מאמון עודה, הנצרתי מס’ 1
תודה רבה לצוות Fishing Magazine על שיתוף המאמר והידע.
לאתר Fishing Magazine לחץ כאן
כל הכבוד איזה מאמר יפה
כל הכבוד שאתה משתף אותנו במידע חיוני ומלמד אותנו דרך מאמר גדול ,תודה
ואוו כל הכבוד על ההשקעה, זו ממש אחלה כתבה למדתי ממנה המון!
תודה רבה….