מערכת מפגש הדייגים 
צילום: the oceancleanup
בויאן סלאט ההולנדי, רק בן 21, אבל הוא כבר מוביל פרויקט ענק לניקוי האוקיינוסים מפסולת הפלסטיק – שיכולה להגיע לצלחת שלנו. ” יש פי 10 פלסטיק במים ממה שאנשים חושבים”, הוא אמר בראיון ל-ynet
בעיית הפלסטיק באוקיינוסים ובימים עלולה להשפיע על הבריאות של כולנו. הדגים בולעים את חלקיקי הפלסטיק הקטנים ומשם הדרך לצלחת שלנו קצרה.
כאן נכנס לתמונה בויאן סלאט, צעיר בן 21 מהולנד, שפיתח מערכת שיכולה לנקות את האוקיינוסים מפסולת פלסטיק מסוכנת תוך זמן קצר יחסית ובעלות נמוכה יותר.
בראיון ל-ynet, שנערך באירוע הסטארט-אפים הגדול pioneers בווינה, הסביר סלאט – שהקים לפני יותר משלוש שנים את חברת the oceancleanup – על בעיית הפלסטיק באוקיינוסים: “יש חמישה מקומות שבהם פסולת הפלסטיק מרוכזת באוקיינוסים”, הוא אמר. “המקום הגדול שבו מרוכז הפלסטיק באוקיינוס הוא בין הוואי לקליפורניה – שליש מהפלסטיק נמצא שם”.
סלאט, שחשב על הפרויקט בזמן שהיה בתיכון, הסביר מדוע השיטה שלו הרבה יותר יעילה.
“פעם אנשים הציעו לנקות את האוקיינוסים באמצעות רשתות – אבל זה ייקח בערך 79 אלף שנה ויעלה עשרות מיליארדי דולרים”, הוא אומר.
“אז חשבתי למה לנוע באוקיינוס כשהאוקיינוס יכול לבוא אליך. אנחנו מציבים רשת גדולה וקבועה ולמעשה האוקיינוס מנקה את עצמו.
ב-10 שנים אנחנו יכולים לנקות חלק גדול מהאזור המזוהם באוקיינוס השקט. עשינו הרבה בדיקות ואנחנו בשלב הפיילוט. אב הטיפוס יפעל בים הצפוני בחודש הבא”.
אז איך עובדת השיטה? הרשתות הגדולות – שנמתחות לאורך כמה מאות מטרים – לוכדות את חלקי הפלסטיק בים.
הפלסטיק נאגר במיכלים גדולים ומשם הוא נשלח למיחזור. הכמויות שנאספו בניסויים שנערכו – מרשימות ביותר.
לא פעם אנחנו מדווחים כאן על בעלי חיים, בעיקר צבי ים שאכלו שקיות פלסטיק או נפגעו מחלקי פלסטיק.
סלאט אומר כי ייתכן שבשלב מאוחר יותר החברה שלו תגיע לנקות גם את הים התיכון.
“אנחנו מתמקדים באוקיינוסים, אבל לא פוסלים את האפשרות להגיע גם לים התיכון”, הוא אומר.
“אבל כמובן נתמקד קודם באזורים המזוהמים ביותר. גם אנחנו חושבים לשים את המערכת בנהרות – כדי למנוע זליגת פלסטיק לימים ולאוקיינוסים”.
על הנזקים הבריאותיים שהפלסטיק עלול לגרום, מפרט היזם ההולנדי הצעיר.
“הפלסטיק פוגע במערכת החיים הימית. יש 100 מינים בסכנה”, הוא אומר. “הפלסטיק נעשה קטן וקטן יותר עם השנים והוא נכנס לשרשרת את המזון ומגיע גם לצלחת שלנו. הדבר עלול להשפיע על בריאותם של אנשים שאוכלים דגים. יש גם נזק כלכלי לספינות, דייגים ולתיירות – המסתכם לפי האו”ם ב-13 מיליארד דולר בשנה. יותר זול למעשה לנקות את האוקיינוסים מאשר לא לנקות”
בשנים האחרונות עורכים סלאט, עשרות העובדים בחברה ומתנדבים רבים בניסוי – שבו נאספו כמויות גדולות של פלסטיק. “היינו צריכים לערוך מחקר – כי לא היה הרבה ידע”, הוא מגלה. “באוגוסט בשנה שעברה היינו באוקיינוס עם 30 ספינות. בפעם הראשונה השתמשנו ברשת גדולה כדי לאסוף את הפלסטיק באוקיינוס. הרשתות התמלאו תוך ארבעה ימים. הן שקלו בערך טון”. סלאט וחבריו מתכוננים כבר לפעולה הגדולה: “הים מאוד מזוהם. אנחנו מתכוונים להתחיל את ניקוי הים הגדול ביותר בהיסטוריה ב-2020”.
סלאט מציג תמונות של כמויות הפלסטיק הגדולות שנאספו בניסוי – החל ממיכלים, דרך צינורות ועד בקבוקי שתייה רגילים. “יש פי 10 פלסטיק ממה שאנשים חושבים”, הוא אומר על הבעיה הסביבתית הקשה. “מדובר בחלקים מיקרוסקופים של פלסטיק. נגיד אם בקבוק נזרק לים לפני 50-60 שנה הוא התפרק לחלקים קטנים מאוד”.
ומה עושים עם כמויות הפלסטיק הגדולה שנאספת מהים? סלאט מספר כי אפשר למחזר את החומר ולהכין רהיטים, שטיחים ואפילו באמפרים בכבישים. בסיום הראיון הוא שלף משקפי שמש מכיסו והפתיע כשאמר כי מדובר במשקפיים העשויים ב-100% פלסטיק ממוחזר.
סלאט נכלל ברשימת 20 היזמים הצעירים המבטיחים בעולם. הוא זכה בכמה פרסים על הפרויקט לניקוי האוקיינוסים, ביניהם פרס של האו”ם.
לקריאת הכתבה באתר YNET לחץ כאן
