בתמורה להסכמתם ליבוא, יקבלו המגדלים תמיכות ישירות בסך 60 מיליון שקל לצורך הפיכת הענף למתקדם ותחרותי יותר וליצירת רשת ביטחון להבטחת הכנסה
■ החקלאים: “הדיונים הם על הסכם כולל; לא חלה התקדמות”
בממשלה מנסים לקדם את הרפורמה הרחבה בחקלאות – של מעבר מתמיכות עקיפות בחקלאות לתמיכות ישירות בכל ענף בנפרד – ובשלב ראשון לפתוח את ענף הדגה ליבוא.
זאת, לאור מה שנראה כהצלחת הפיילוט שנערך לקראת פסח, שבמסגרתו הוקצתה מכסה ליבוא דגים פטור ממכס, עד אמצע יולי.
נציגי החקלאים מעוניינים שהרפורמה הגדולה תעבור כמכלול, ולא תתבצע בכל ענף בנפרד – אך גם הם מודים כי בחלק מהענפים, כמו ענף הביצים,
כלל אין עניין לקדם את הרפורמה – לכן לא ברור אם בכלל ניתן יהיה לקדם אותה בשלמותה.
“ענף הדגה צפוי להיות הענף הראשון שבו יעברו מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות לחקלאים, תוך הורדת מכסים מלאה”, כך אמר בסוף השבוע מקור ממשלתי.
לדבריו, בשיחות עם נציגי החקלאים נרשמה התקדמות גדולה לגבי ענף זה, לעומת ענפים אחרים.
מדובר בענף קטן יחסית, המעסיק ישירות 350 עובדים, לצד 1,250 עובדים עקיפים. בישראל יש 34 יישובים שבהם פועלים משקי דגים, רובם מרוכזים מדרום לכנרת.
כעת, לדברי המקור, מעוניינים בממשלה להגיע להסכמה על פתיחת הענף לחלוטין ליבוא, ללא מגבלת מכסות, תמורת הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים.
במשרדי האוצר והחקלאות מקפידים להבהיר כי המהלך יתבצע רק בהסכמת המגדלים – בכל אחד מהענפים שייפתח לתחרות מיבוא.
“אנחנו רוצים להמשיך את המהלך שהתחלנו בו לקראת פסח, ולפתוח את ענף הדגים ליבוא באופן מוחלט”, אמר המקור.
“אנחנו מקבלים אינדיקציות מרשתות כמו רמי לוי ואחרות, שהמחירים ירדו. ההערכה היא שהמכסות ייגמרו מוקדם יחסית, ואנחנו רוצים להמשיך קדימה עם הדגים ולהגיע להסכמות על כך עם החקלאים.
“מסתמן שמגדלי הדגים יקבלו בתמורה לפתיחת הענף 60 מיליון שקל במענקים, סכום שיכסה 50% מעלויות ההתאמה לסביבה שמוטלות עליהם בימים אלה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
הממשלה תסייע להם בשדרוג הבריכות, בהשקעות במחקר ופיתוח ובמענקי השקעות להפיכת הענף לתחרותי יותר, תוך הוספת זני דגים חדשים”.
לדברי המקור, אם ייגרמו למגדלים הפסדים משמעותיים מפתיחת הענף, “תינתן להם רשת ביטחון מדורגת. סכומים אלה יפחתו עם השנים, ככל שהסיכון יירד.
רשת ביטחון זו תבטיח שהכנסותיהם של המגדלים לא ייפגעו לעומת הממוצע בשלוש השנים האחרונות”.
לפי ההסכם שנחתם לקראת פסח, הממשלה תעביר למגדלי הדגים בבריכות תמיכה ישירה חד־פעמית בסך 23 מיליון שקל.
בנוסף, יקבל ארגון מגדלי הדגים 2 מיליון שקל לקמפיין לעידוד צריכת דגים ישראליים טריים. תוכנית הקמפיין תאושר על ידי ועדת מעקב משותפת לחקלאים ולממשלה.
במסגרת ההסכם, משרד האוצר הודיע על פתיחת הענף ליבוא של 3,500 טונה פילה אמנון קפוא, ו-500 טונה של דגי קרפיון ובורי. המכסות יהיו פתוחות עד אמצע יולי.
לפי אתר השוואת המחירים פרייסז, מאוגוסט נעו מחירי פילה אמנון קפוא בין 60 שקל לקילו ברף העליון, ל-25 שקל לקילו ברף התחתון.
המחירים ברף העליון לא השתנו מתחילת 2016, אך המחיר ברף התחתון ירד לכ-15 שקל לקילו, בעיקר בשופרסל ורמי לוי.
מוציאים על דגים 3.6% בממוצע מתקציב המזון
לפי נתוני 2013, ייצור דגי הבריכות בישראל מספק את רוב הצריכה המקומית של דגים טריים – כ-17 אלף טונות בשנה. כ-5,000 טונות נוספים של דגים מגיעים מדיג ומחקלאות ימית. בנוסף, מיובאים לישראל כ-60 אלף טונות דגים ופילה דגים בשנה, לרוב כמוצרים קפואים.
סך ההוצאה השנתית על מוצרי דגים בישראל הוא 972 שקל בממוצע למשק בית, וההוצאה הממוצעת לנפש היא כ-285 שקל בשנה (לפי ממוצע של 3.3 נפשות למשק בית) – ומהווה 3.6% מסך ההוצאה על מוצרי מזון.
יבוא הדגים התפתח באופן משמעותי בעשור האחרון: כ-80% מהיבוא הוא של פילה קפוא, בעיקר פילה אמנון – שהיקף היבוא שלו הגיע ב-2012 ל-11.5 אלף טונות. גם היקף היבוא של דגים טריים עלה, והגיע לכ-8,000 טונות ב-2012, בעיקר דגי דניס מטורקיה ומקפריסין וסלמון מנורבגיה.
בחמש השנים האחרונות הסתכם יבוא הדגים לישראל ב-60-55 אלף טונות בשנה – בהשוואה לייצור המקומי שמגיע ל-22 אלף טונות. למעשה, צריכת הדגים מסופקת ברובה על ידי יבוא, ורק כ-16% מתבססת על ייצור מקומי, בעיקר דגים טריים.
החקלאים רחוקים מלהגיע להסכמה
משרדי האוצר והחקלאות מנהלים מגעים עם התאחדות החקלאים לפתיחת כל ענפי החקלאות ליבוא ולתחרות, תמורת פיצוי ישיר למגדלים. מחר מתכננים בענף ההטלה הפגנה גדולה, נגד הכוונה להטיל פיקוח על המחירים ולבטל את מכסות הביצים בענף…
להמשך הכתבה לחץ כאן