ליאור גכמן: “הבוקר מתחיל מצוין עם הרבה אכילות ותפיסות של מושטים חביבים ואנחנו אופטימיים שיום מוצלח עוד לפנינו”

אחרי כחודשיים שלא נפגשתי עם שרה,סוף סוף הגיעה ההזדמנות למפגש לדיג משותף.עבר הרבה זמן מאז שדגתי בבוס במתוקים. את כל כולי בתקופה האחרונה אני מקדיש כידוע לכם לנהר הירדן האהוב עליי אך הפעם נוצרה הזדמנות שלא חשבתי לרגע לפספס.
התכנית היא להיפגש עם שרה בשעות הבוקר המוקדמות לדיג תעלות כפי שעשינו כל כך הרבה פעמים בעבר.
בתקופה האחרונה כל הנקודות האהובות עלינו לדיג בוס לא נתנו אפילו עשירית מהתפוקה שהיינו רגילים אליה וזו הסיבה העיקרית שאנחנו פחות נפגשים ( נו טוב,גם בגלל השגעת שלי לביניתות חחח).
עצם קיום המפגש זו כבר סיבה למסיבה,והדגים זה בונוס.
הבוקר מתחיל מצוין עם הרבה אכילות ותפיסות של מושטים חביבים ואנחנו אופטימיים שיום מוצלח עוד לפנינו,אך בהמשך הדיג נרגע מאוד ובקושי נתפסו דגים ונראה כאילו המושטים נטשו את הבית קפה ופרט לכמה יחידות שנתפסו הגזרה נרגעה כמעט לחלוטין.זה קורה,וזה חלק בלתי נפרד מהדיג חברים. זו דוגמה קלאסית לכך שלא כל יום מוצלח ויש ימים שקשה מאוד לתפוס ויש ימים שאפילו דג אחד לא נתפס בסשן שלם.

כפי שציינתי כבר קודם,עצם המפגש עם שרה (והפינוקים שהיא תמיד מביאה חח) החברותא, עם השפה המיוחדת שלנו,הצחוקים והאווירה זה לכשעצמו שווה את הכל.
אז למרות שהדיג לא היה במיטבו,אשקר אם אגיד שלא נהנתי.
מה שהכריע את הכף היה החום הכבד שהתיש אותנו (אם הדיג היה חזק אז לא היינו מתיחסים בכלל לחום) וכבר בשעות הצהריים המוקדמות אנחנו מחליטים להתקפל ולסגור את הבסטה.
אקורד הסיום של הסשן הוא האבטיח הקר ששרה הביאה שחתם את היום בטעם מתוק ומרענן כהרגלה בקודש.
מקווה מאוד שבעתיד ניפגש לעיתים יותר תכופות ונהנה מימי דיג פוריים בהמשך הדרך.
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך