ליאור גכמן: “עוד יום עמוס וגדוש במקום הטבעי שלי!!”

תחושת הדחיפות להגיע כמה שיותר לירדן מעלה הילוך ואני מגיע לעוד סשן ארוך הכולל זריחה ושקיעה באותו היום. לא קל,אבל שהאדרנלין עובד שעות נוספות,את מי זה מעניין בכלל??
מרוב אופציות ורצון להספיק לדוג בכמה שיותר נקודות אני כבר מבולבל לגמרי היכן להתחיל את היום שלי.לבסוף אני מחליט לפתוח את הבוקר במקטע היותר רגוע של הירדן ומשם לזרום (תרתי משמע חח) הלאה.
הפעם לשם שינוי אני מתחיל לעבוד עם ציקדה 3.5 גרם ולא עם הכפית הנצחית,ותוך זמן קצר הציקדה כבר נותנת תפוקה עם הביניתה הראשונה של היום.

בהמשך אני ננעל על בינית גדולה ולאחר פייט קצר היא משתחררת לי מהציקדה. איזה תסכול! כפי שכבר ראיתם בסרטון שלי מהירדן ההררי הציקדה אמנם מושכת יותר ביניות לתקוף אך בגלל הקרסים הקטנות שלה אני גם מאבד לא מעט דגים וזה לא כיף….
אני חוזר לעבוד עם הכפית והבינית הבאה שנתפסת כבר לא מצליחה לברוח למרות ניסיונות אקרובטים מצידה להשתחרר חחחח. תחושת הביטחון חזרה ואני ממשיך לעבוד עם כפיות וגם עם דמוי אלמוני שמצאתי בירדן באחת הגיחות הקודמות שלי באזור.למה אלמוני? כי לא רשום על הדמוי כלום שיכול לתת לי רמז עם מדובר בחיקוי או בדגם ידוע.מה שכן,הדמוי לא מאכזב ונותן תפוקה לא רעה בכלל וזה הכי חשוב!
עד הצהריים אני מטייל לי באותו האזור שבו פתחתי את הבוקר והביניות משתפות פעולה באופן משביע רצון ואפילו קצת יותר מזה. התקיפות והנעילות לא פוסקות ואני נהנה ומתענג על כל רגע שאני נמצא במקום היפה הזה, המקום הטבעי שלי!!
בצהריים אני יוצא להפסקת מנוחה,אוכל,שתייה,וטעינת מצברים,ובשעה ארבע אני מתמקם בנקודה השניה של היום. חום אימים מקבל את פניי אך הדודא יותר חזקה מהחום ואני ממשיך את הדיג האיכותי שהיה לי בבוקר עם נעילות מרובות ואקשן בדיוק כמו שאני אוהב של ביניתות עצבניתות שתוקפות בשקיקה את הכפית הכסופה שאיתה אני עובד.
ככה אני מבלה לי את הסשן כמעט עד השקיעה ואז מתקפל בחזרה הביתה מבסוט ומרוצה עד לשמיים על עוד יום של כיף במקום הטבעי שלי.
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך