ליאור גכמן: “איזו פתיחה חלומית של הבוקר!”

אמנם לא פעם ראשונה שלי בירדן ההררי העונה,אבל בהחלט הפעם הראשונה שאני בא לסיור מעמיק של הגזרה.הזמן העומד לרשותי הוא לא מוגבל ואני מחליט לנצל אותו כמה שניתן.
השעה חמש וחצי בבוקר ואני כבר בנקודה עם דמוי של יוזורי בקנה והמון אמביציה! השעות האלה של הבוקר לפני שהשמש עולה והופכת לחום כמעט בלתי נסבל,יקרות מפז,ואני מתכוון לנצל כל דקה שלהן.
כבר בזריקה השלישית אני מקבל את מנת האדרנלין הראשונה של היום עם בינית שכמעט בולעת את הדמוי.
משחרר אותה לשלום וזורק את הדמוי שוב לאותה הנקודה,ובווום עוד אחת ננעלת!! איזו פתיחה חלומית של הבוקר! אליפותתתת. בעשר הדקות הבאות יוצאות עוד שתי ביניות מכובדות,וגם חפף שלשם שינוי תקף מהפה ולא “נחטף”. אחרי 4 ביניות בחצי שעה אני מחליט לשנות מיקום ולנסות בנקודות אחרות בשביל הגיוון. מגיע לנקודה השנייה מחליף את הדמוי בכפית הזהב ולא עובר הרבה זמן עד,שאני שוב חווה את תקיפה אלימה של בינית עצבנית שנותנת אחלה פייט ומשוחררת לשלום עם ברכת תודה ממני.הכפית עובדת נהדר ומפתה עוד בינית לתקוף ולענג אותי. איזה כיף! מחליף את הכפית לדמוי עבודת יד שקניתי בח’ול ולאחר לא מעט זריקות גם אותו תוקפת בשקיקה בינית עצבנית,ואני מבסוט עד לשמיים.

מדלג הלאה לנקודה הבאה עם זרימה חזקה יותר ומים רדודים יחסית. מתחיל לעבוד עם הכפית ומקבל מיד תקיפה,אבל הבינית לא ננעלת ומצליחה להשתחרר.אני יודע שהן שם ולאחר כמה דקות של עקשנות מגיעה עוד נעילה,והפעם היא לא משתחררת. כעבור חמש דקות יוצאת עוד אחת ואני מתקפל לעשות את דרכי לנקודה הבאה. השמש כבר עלתה ומרגישים טוב טוב את החום ואני יודע שהדרך לנקודה לא תהיה פשוטה בכלל,אז מחליט לעשות שתי הפסקות בדרך למנוחה, התרעננות,ושתייה,ותוך כשעה בערך אני כבר ממוקם בנקודה.הזרם די חזק ואני מתחיל לעבוד עם דמוי, אך ללא הצלחה יתרה.ומה עושים שלא הולך? מחליפים דמוי! חוזר לכפית הנצחית,זורק לכיוון הזרם ונותן לכפית להיסחף בזרם מתחת לשיח שצמוד לגדה,ואז מגלגל לאט ,ואיך שהכפית עוברת מתחת לשיח אני מקבל נעילה אלימה ופייט כייפי אבל הבינית מצליחה להשתחרר. אתם כבר מכירים אותי בשביל לדעת שאני לא מוותר בקלות ותוך חמש דקות החשבון נסגר עם בינית מכובדת שהפעם ננעצת כמו שצריך!
החום מתחיל לתת את אותותיו עליי ועל המצלמה שהתחממה מאוד אז אני פורק את הבטריה מהמצלמה ושם אותה אותה להתקרר בצל בזמן שאני נכנס לטבילת ההתרעננות המסורתית. אחרי כרבע שעה אני חוזר לדוג ותופס עוד בינית בבית הקפה שמתחת לשיח,ואז שוב משנה מיקום.הפעם בחרתי נקודה שקטה וקסומה שאם מסתכלים ממש טוב,ניתן לראות את הזנבות הזהובות של הביניות מבצבצות מדי פעם.
זורק את הכפית לאזור הרדוד היכן שזיהיתי פעילות וממש לקראת סוף הגילגול אני מקבל תקיפה של בינית שובבה שמנסה בכל כוחה להשתחרר,אך הפעם ללא הצלחה.
עושה לה בוק קטן ומשחרר אותה. בהמשך,כמעט באותה הנקודה נתפסת בינית נוספת ואני שוב על הרגליים,הפעם בדרכי לנקודה האחרונה של היום,שלמעשה זו הנקודה שבה פתחתי את הבוקר,רק שעכשיו אני בצד השני של הגדה.
דוגר בנקודה כשלושת רבעי השעה ומצליח לתפוס שתי ביניות לסיום הסשן.
מה שנותר לי כרגע זה המסע חזרה לרכב.מתחיל את הדרך חזרה שהאדרנלין עדיין זורם בגוף,ורק כאשר אני מגיע לרכב ומוריד מעליי את הציוד אני מרגיש איך שהאדרנלין מתחלף בעייפות,או יותר נכון תשישות שמשתלטת עליי. נכנס לרכב הממוזג,נוסע לאכול ארוחה בריאה נח קצת ונוסע הביתה עייף ומאושר.
אז עד הד’וח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך