ליאור גכמן: “המצוף מרקד לי מול העיניים אני לא מתלונן”

הפעם אני מגיע לנקודה חדשה. האמת היא שכבר ביקרתי בה כמה ימים לפני בשביל לבדוק את “הדופק”, ועכשיו אני בא בכדי לבדוק יותר לעומק ולתת יותר דגש.
אני מתחיל לעבוד עם הבוס ודי מהר מתחילות האכילות, או יותר נכון הניקורים הראשונים של הבוקר.
בשעה הראשונה של הדיג יוצאים כמה מושטים קטנים (כל כך קטנים שלא כללתי אותם בסרטון חח), אבל כל עוד יש קצת אקשן והמצוף מרקד לי מול העיניים אני לא מתלונן.
בהמשך מגיעים עוד שני דייגים נחמדים אחד בשם אבי, והשני בשם לב ומתמקמים לידי ומארחים לי חברה.
בנוסף לבוס אנחנו פותחים גם רולרים ומנסים את מזלנו גם בפתיונות. אני שם תירס על הקרסים של הקפיצים, מטיל את הפתיון, שם פעמון, וממשיך לדוג לי להנאתי בבוס.
מהר מאוד מתחילות האכילות ברולרים ואנחנו שולפים קרפיונים חביבים, ולמעשה מעכשיו ואילך רוב הדיג מתמקד בעיקר רק בפתיונות כאשר עוד ועוד קרפיונים מביעים עניין בתירס הטרי שהגשנו להם. מה שמעניין הוא העובדה שבבוס על התערובת הרוב המוחלט של התפיסות הוא של מושטים, ובפתיונות זה בדיוק להיפך. הרוב המוחלט של התפיסות הוא של קרפיונים.
ככה אנחנו מעבירים את הבוקר בדיג מהנה המלווה במזג אוויר מצוין, ולמרות שהפעם הדגים הגדולים לא הגיעו בכלל, אומר לכם בפה מלא שממש נהנתי מכל רגע.
השקט, הפסטורליה, והחברותא, זה כל מה שהייתי צריך.
את הגדולים אין לי ספק שנתפוס כבר בהמשך הדרך.
אז עד הדו’ח והסרטון הבאים, אדיוס אמיגוססססס.

הפידבק שלך