מערכת מפגש הדייגים 
לקראת הדיון בבג”ץ, דייג מכמורת ותיק כותב על המאבק שלו ושל מאות מחבריו בתקנות החדשות המאיימות על פרנסתם
כמה ספינות דיג, ועליהן קומץ דייגים, מאיימות להכחיד את הדגה בים התיכון ולהמיט שואה אקולוגית על חופי ישראל. זאת התמונה הלא נכונה שמתארת כבר יותר מארבע שנים החברה להגנת הטבע בכל הנוגע לדייגי המכמורת. כאן המקום להתוודות: שמי אורי שרון, ואני עוסק בדיג כבר 40 שנה. אני וחברי מתפרנסים מדיג.
לפי החברה להגנת הטבע, לא הזרמת הביוב לים, לא הבנייה בחופים, לא מפעלי ההתפלה, לא קידוחי הנפט ואסדות הענק, גם לא המפעלים הפטרוכימיים – רק אנחנו, הדייגים, גורמים נזק בים. בעקבות הטענות הללו, החליט משרד החקלאות על תקנות שיקפחו את פרנסתם של בעלי 20 ספינות המכמורת ועוד מאות אנשים המתפרנסים באופן ישיר ועקיף מהדיג.
למזלנו, כשהגיעו התקנות לדיון בוועדת הכלכלה, היו כל חבריה מאוחדים בדעה שאין להעבירן ללא שיתוף הדייגים וללא דיון מעמיק איתם. היטיב להגדיר זאת יו”ר הוועדה, איתן כבל, שאמר: “הרבה זמן שאני לא זוכר דיון כל כך מאכזב ויכול להיות שככה נראה הענף… אחת הטעויות היא שלא היה שיח רציני בין משרד החקלאות לדייגים… הדיון לא היה רציני בעוד אנחנו מתייחסים בשיא הרצינות לשמירה על הים”.
אנשי החברה להגנת הטבע טענו מצדם כי כמות הדגים בים הולכת ופוחתת במהירות ועוד מעט “ייגמרו הדגים בים”. אלא שיש בידינו חוות דעת של מומחים בלתי תלויים, בראשם ד”ר דני גולני, עד לאחרונה יועץ מדעי אגף הדיג במשרד החקלאות, שמהן עולה כי נתוני החברה להגנת הטבע אינם מדויקים. דיג המכמורת אינו מתקרב למצב של דיג יתר, וכמות הדגים בשלל הדיג לא השתנתה כמעט ב־40 השנים האחרונות. גם מומחה הדיג הבינלאומי, מנחם בן ימי, מי שזכה בתואר איש השנה לדיג בשנת 2014 מהמגזין היוקרתי Fishing News Internatioal, קובע כך.
אף שהתקנות לא אושרו בוועדת הכלכלה, מיהר פקיד אגף הדיג הראשי במשרד החקלאות להטיל הגבלות ברישיונות לשנת 2016, בלא שהדבר אושר בחוק וגם כאשר הוא בעצמו הודה בעבר, כולל בתגובה לעתירה בבג”ץ של החברה להגנת הטבע שהוגש בשנה שעברה, כי אינו יכול לעשות זאת. כל בקשותינו ממשרד החקלאות לשבת איתנו כמשתמע בחוק או להביא לנו את נתוני המחקרים שעליהם התבססו הגבלות הרישיונות – עלו בתוהו. גם בקשותינו להבין מדוע שינה משרד החקלאות את עמדתו וקבע שיש להטיל מגבלות בהליך לא תקין לא נענו. להפך, במשרד החקלאות מיהרו להודיע כי ההגבלות על הדיג במכמורת נכנסו לתוקף, וזאת אף שהן טרם אושרו כאמור בוועדת הכלכלה.
אגב, ממש באותה עת שבה הוטלו ההגבלות על דייגי המכמורת, הודיע משרד הביטחון על הגדלת שטח הדיג בחופי עזה. שם אין עונת רבייה? שם אין הגבלות? דיג היה תמיד מופת לדו־קיום, אבל איפה ההיגיון?
רבים מחברינו, דייגי המכמורת, כבר עייפו ממאבק זה והודיעו שהם מוכנים להפסיק לדוג ולהפוך את הספינות לגרוטאות בתמורה לפיצויים הולמים. גם הם
מבקשים דיון הוגן בתקנות. אני מייצג את קומץ הדייגים המבקשים להמשיך לדוג, להמשיך במפעל חיינו שהתחיל עוד בתקופת התנ”ך. בצר לנו גם פנינו לבג”ץ. אנחנו מאמינים בשופטים שימנעו את קיפוח פרנסתם, של מאות העוסקים בענף דיג זה.
פעם, בימי קום המדינה, נכתבו עלינו, הדייגים, אין ספור שירים, ודמותנו, דמות הדייג העברי הגאה, הוטבעה על שטרי הכסף. היום מתארים אותנו ככנופיה של אויבי הסביבה. לי ולחברי לא נותר אלא להשליך את יהבנו על בתי המשפט, על יו”ר ועדת הכלכלה איתן כבל ושאר חבריה ועל משרד החקלאות, שלא ייכנעו למסע המתנהל נגדנו. הדייגים אוהבים דגים – לא פחות מאלו שבשם איכות הסביבה מבקשים לקפח את פרנסתנו ואת דרך חיינו.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: “הים התיכון מצוי במצב קשה של דיג יתר, הפוגע בראש ובראשונה בפרנסת הדייגים, כמו גם בטבע הימי. הצעדים שמשרד החקלאות מקדם הם בבחינת המינימום הנדרש על מנת להבטיח את התרבות הדגים בעונת האביב. יש להשלים את המהלך על ידי אישור תקנות הדיג בוועדת הכלכלה, תוך פיצוי ספינות המכמורת והוצאה שלהן לצמיתות מהמים, על מנת להבטיח את קיום משאב הדגה לרווחת הציבור הרחב בכלל והדייגים בפרט”.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: “משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה הימית. בהתאם לכך ולנוכח הידלדלות משאב הדגה בים התיכון, פעל אגף הדיג במשרד החקלאות לניהול ממשק דיג בר קיימא. בסמכותו של פקיד הדיג הראשי להטיל מגבלות ברישיונות הדיג, על פי פקודת הדיג ומגובה בחוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
“חשוב להדגיש כי במהלך השנתיים האחרונות נפגש פקיד הדיג הראשי עם נציגי הדייגים מספר פגישות, שבהן הוצגה לדייגים עמדת המשרד בנוגע לניהול המשאב, הן ביחס לטיוטת התקנות והן ביחס למגבלות ברישיונות הדיג. תחום הדיג בישראל מנוהל על ידי גורמי מקצוע, וניהולו מתבסס בין היתר על איסוף וניתוח נתונים איכותיים וכמותיים בכל הנוגע לסביבה הימית ולפעילות הדיג עצמה. כמו כן בג”ץ דחה לאחרונה עתירות ומצא שהסמכות של משרד החקלאות סבירה ומידתית”.
לכתבת המקור באתר מעריב לחץ כאן
הפידבק שלך
בכל העולם מקובל להפסיק לדוג למספר חודשים בעונת הרביה ומקובל להגביל את גודל העיניים ברשת, שני דברים אלו לא קיימים אצלנו, וכאן אפשר לדוג עם מכמורת 365 יום בשנה ולדוג גם דגים פיצפונים שאין בהם תועלת והם נזרקים מתים לים
הרס מוחלט של הים והשמדת הדגה זו פעולתם של המכמורתנים ואין על כך חולק
אני ראיתי במו עיני את הנזק וההרס והחיסול של הדגה בישראל. עי המכמורתנים שאינם אלאמכונת השמדה לחיי הים בישראל
התוצאה מרשלנות פקיד הדייג והאטימות שבאי חיסול ענף דייג המכמורתנים. והצינצולות(שיטת ההקפה ). בארץ גרם לים ריק מתוכן . והתוצאה שיש כאן מוות לים ולחיים בים וכל מי שיצלול בים עד למרחק של 6 מייל. עומק של עד 60 מטר יראה רק מדבר ריק מחיים תת מימיים וזה עצוב ומדובר כאן בנזקכמעט בלתי הפיך .