המשרד להגנת הסביבה: “ניכרת התאוששות דגים מקומיים וירידה במזהמים ממפעלים”

1. ​ מגוון ביולוגי: ממצאי הניטור מצביעים על הסרת החשד למגמת עלייה באצות רעילות בדרום הארץ, שנצפתה בשנת 2015. בהרכב חברת החי בקרקעית הים חלה ירידה מדאיגה במספרם של שני מינים של תולעים רב זיפיות בעלות תפקיד חשוב במארג המזון בים כולו.
2. מינים פולשים: כשליש ממיני הדגים וכמחצית ממיני הסרטנים שנדגמו היו מינים פולשים, אשר נכנסו דרך תעלת סואץ. בנוסף לכך, התגלו בישראל שני מינים חדשים של דגים שטרם נצפו כאן קודם לכן, אך דווחו לראשונה בטורקיה ולבנון בשנת 2012, שמקורם מים סוף: בינתן פורסקל (Red Sea goatfish) שנמצא גם באילת ומין של אנשובי שחי בקריביים (Buccaneer anchovy).
3. נצפתה התאוששות של מיני דגים מקומיים ברצועת העומק הרדודה בדרום הארץ, לצד ירידה משמעותית בנוכחות של דגים פולשים דוגמת הספמית הארסית (דג בעל עוקץ ארסי, הנקרא “דג נסראללה” בפי הדייגים). מצב זה מתאפשר ככל הנראה לאור כניסתן לתוקף של תקנות הדייג החדשות, המרחיקות את דייג המכמורת ההרסני לעומק הים. עם זאת, ייתכן והרחקת דייג המכמורת לעומק גררה עליה פתאומית בנוכחות סרטן פולש שנמצא ב-2017 במספרים גדולים באופן חריג במים עמוקים (80 מטר).
4. המשך מגמת ההתחממות: ממשיכה מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, בקצב מהיר משמעותית מתחזית ארגון האקלים העולמי. ממצאים אלה מראים, כי המערכת הימית בחופי ישראל נמצאת במצב לחץ מתמשך, כשהחי הימי המקומי נמצא בתנאים הקיצוניים ביותר בו הוא מסוגל לשרוד.
5. ירידה במזהמים ממפעלים: עומסי מזהמים מהזרמות של מפעלים לנחלים ולים צומצמו משמעותית לאורך השנים ומהווים מקור זניח לזיהום ים, זאת הודות למערך היתרי ההזרמה לים ודרישות הטיפול בקולחין בטרם הזרמתם לים.
6. ירידה בכספית בדגי מאכל בעכו: נרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בדגי מפרץ עכו – אם כי הוא עדיין גבוה ביחס לתקן למאכל וכן ביחס למצב בשאר חופי ישראל. הירידה בריכוז הכספית נובעת כנראה ממחסור במשקעים בשלוש השנים האחרונות, אשר האטו את תנועת מי התהום המזוהמים אל הים. דוח בנושא הוזמן על ידי המשרד ומתפרסם במאגר המחקרים של לשכת המדען הראשי .
7. ריכוזי מתכות בנחלי החוף: הנחלים ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי הזנה. במרבית המקרים הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים בישראל וברשות הפלסטינית ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף.
8. נמשכת מגמת נוכחות חיידקי ביוב במוצאי נחלי החוף: הדוח כולל המלצה לבצע בדיקות בקטריאליות גם בחופים הבלתי-מוכרזים, במקביל לבדיקות בחופים המוסדרים המבוצעות על-ידי משרד הבריאות.
9. הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2017. הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי הלוויין של פיגמנט הכלורופיל, המעיד על פריחת מיקרואצות הצורכות חומר אורגני, זרחן וחנקן מהביוב.

יצוין, כי הממשלה אישרה בדצמבר 2018 החלטה משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הטכנולוגיה והמדע להרחבת התמיכה בתוכנית הניטור בים התיכון, במסגרתה 55.2 מיליון שקל יושקעו בהרחבת ניטור סביבת הים התיכון, והתוכנית תכלול את כל המים הריבוניים והכלכליים של מדינת ישראל – לאור הפעילות הגוברת של תעשיית הגז במים הכלכליים.